היסטוריה צ'כית ארכיון

  • בסוף השבוע האחרון נסגר הרחוב שלנו לטובת סרט עתיר תקציב, קופרודוקציה צ'כית-אוסטרית שמשחזרת בדקדקנות את אירועי אוגוסט 68'. רגע השיא של הסרט הוא פריצת הבריקדות המאולתרות על ידי אחד הטנקים הסובייטיים. כך זה נראה לפני 46 שנה - והבוקר.

    הפלישה הסובייטית ב-1968 משוחזרת בקפדנות בסרט חדש (תמונות)

    בסוף השבוע האחרון נסגר הרחוב שלנו לטובת סרט עתיר תקציב, קופרודוקציה צ'כית-אוסטרית שמשחזרת בדקדקנות את אירועי אוגוסט 68'. רגע השיא של הסרט הוא פריצת הבריקדות המאולתרות על ידי אחד הטנקים הסובייטיים. כך זה נראה לפני 46 שנה - והבוקר.

    קרא עוד

  • זוהי גרסה מצומצמת מעט, ונטולת ספויילרים ככל האפשר, לאחרית הדבר שצירפתי לרומאן "לגרגר זפת", שראה אור לאחרונה בתרגומי, בהוצאת "אחוזת בית". תחת הצמצומים ההכרחיים יש בה בונוסים אינטרנטיים מיוחדים.

    אחרית-הדבר שלי לרומאן "לגרגר זפת" מאת יאכים טופול, בתרגומי

    זוהי גרסה מצומצמת מעט, ונטולת ספויילרים ככל האפשר, לאחרית הדבר שצירפתי לרומאן "לגרגר זפת", שראה אור לאחרונה בתרגומי, בהוצאת "אחוזת בית". תחת הצמצומים ההכרחיים יש בה בונוסים אינטרנטיים מיוחדים.

    קרא עוד

  • עורך בהוצאות החשובות בצ'כיה; בעליה של הוצאה הנושאת את שמו; מו"ל של ספרות מחתרתית אסורה; המו"ל הקבוע של כמה מגדולי הסופרים בצ'כיה, וגם של א.ב. יהושע; יו"ר איחוד המו"לים וחנויות הספרים בצ'כיה -- ריאיון מסקרן עם ולדימיר פיסטוריוס, ינואר 2013.

    ריאיון: ולדימיר פיסטוריוס, המו"ל של הספרות העברית בצ'כיה

    עורך בהוצאות החשובות בצ'כיה; בעליה של הוצאה הנושאת את שמו; מו"ל של ספרות מחתרתית אסורה; המו"ל הקבוע של כמה מגדולי הסופרים בצ'כיה, וגם של א.ב. יהושע; יו"ר איחוד המו"לים וחנויות הספרים בצ'כיה -- ריאיון מסקרן עם ולדימיר פיסטוריוס, ינואר 2013.

    קרא עוד

  • זוהי הגרסה המלאה של מאמרי, שפורסם במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ, ועוסק במבחר "בירה ומצבי רוח משתנים: מבחר הסיפור הצ'כי" (הוצאת חרגול; בחרה, תרגמה והוסיפה הקדמות: רות בונדי)  - ובמצבה ככלל של הספרות הצ'כית בישראל.

    על "מבחר הסיפור הצ'כי"; פורסם ב"תרבות וספרות"

    זוהי הגרסה המלאה של מאמרי, שפורסם במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ, ועוסק במבחר "בירה ומצבי רוח משתנים: מבחר הסיפור הצ'כי" (הוצאת חרגול; בחרה, תרגמה והוסיפה הקדמות: רות בונדי) - ובמצבה ככלל של הספרות הצ'כית בישראל.

    קרא עוד

  • צ'כיה חוגגת היום את הגעתם, לפני 1149 שנה, של האחים ציריל ומתודיי, שנשאו אל הסלאבים את בשורת הנצרות ואף המציאו את הכתב הסלאבי הראשון. מחר יצויין יומו של יאן הוס, שדרש רפורמות בכנסייה, ונתן לצ'כית את הסימנים הדיאקריטיים שלה.

    יום יאן הוס, ויום הקדושים ציריל ומתודיי

    צ'כיה חוגגת היום את הגעתם, לפני 1149 שנה, של האחים ציריל ומתודיי, שנשאו אל הסלאבים את בשורת הנצרות ואף המציאו את הכתב הסלאבי הראשון. מחר יצויין יומו של יאן הוס, שדרש רפורמות בכנסייה, ונתן לצ'כית את הסימנים הדיאקריטיים שלה.

    קרא עוד

  • מזה זמן שאני זומם להציג ב"מקרה מקרופולוס" מבחר מהספרים יוצאי-הדופן שבספרייתי. אני מתחיל היום בספר שאינו "מוזר" בשום אופן, אך בהחלט מציג תקופה מרתקת בהיסטוריה של צ'כוסלובקיה: "האנציקלופדיה לילדים" בהוצאת אלבטרוס.

    מהספריה שלי: "אנציקלופדיה לילדים", פראג, 1984

    מזה זמן שאני זומם להציג ב"מקרה מקרופולוס" מבחר מהספרים יוצאי-הדופן שבספרייתי. אני מתחיל היום בספר שאינו "מוזר" בשום אופן, אך בהחלט מציג תקופה מרתקת בהיסטוריה של צ'כוסלובקיה: "האנציקלופדיה לילדים" בהוצאת אלבטרוס.

    קרא עוד

  • צ'כיה מציינת היום 70 שנה לאחד ממעשי-הגבורה המפורסמים בהיסטוריה של מלחה"ע ה-2 – "מבצע אנטרופויד", ההתנקשות בחיי ריינהרד היידריך. החודש ראה אור בעברית הספר HHhH, זוכה פרס גונקור, העוסק באירוע. רשימה על הספר, על המבצע, וסיור מצולם בפראג, באתרים הקשורים בהתנקשות.

    שבעים שנה ל"מבצע אנטרופויד": בפראג, בעקבות HHhH והיידריך

    צ'כיה מציינת היום 70 שנה לאחד ממעשי-הגבורה המפורסמים בהיסטוריה של מלחה"ע ה-2 – "מבצע אנטרופויד", ההתנקשות בחיי ריינהרד היידריך. החודש ראה אור בעברית הספר HHhH, זוכה פרס גונקור, העוסק באירוע. רשימה על הספר, על המבצע, וסיור מצולם בפראג, באתרים הקשורים בהתנקשות.

    קרא עוד

  • הגם שהצ'כים עשויים להיות חצופים, אין הדבר נובע מתחושה מובנית של עליונות תרבותית. אני לא רוצה שקוראיי הצ'כים יתחילו לחוש גאווה מיותרת, אבל אני חושבת שאתם עשויים להפיק דבר-מה מתזכורת לגבי הדברים שבהם אתם צודקים.

    צ'כים, אתם צודקים! (פוסט אורח)

    הגם שהצ'כים עשויים להיות חצופים, אין הדבר נובע מתחושה מובנית של עליונות תרבותית. אני לא רוצה שקוראיי הצ'כים יתחילו לחוש גאווה מיותרת, אבל אני חושבת שאתם עשויים להפיק דבר-מה מתזכורת לגבי הדברים שבהם אתם צודקים.

    קרא עוד

  • 	אמש הלך לעולמו הסופר הצ'כי הגדול יוזף שקבורצקי. בן 87 היה במותו. הוא נפטר בטורונטו, קנדה, שם התגורר מאז שנות השישים עם רעייתו, הסופרת זדנה סליברובה. בקנדה ייסדו השניים את הוצאת "68 Publishers"', שהוציאה שם לאור, בשפת המקור, את ספריהם...

    הלך לעולמו הסופר יוזף שקבורצקי. עיון ברגע אחד מיצירתו

    אמש הלך לעולמו הסופר הצ'כי הגדול יוזף שקבורצקי. בן 87 היה במותו. הוא נפטר בטורונטו, קנדה, שם התגורר מאז שנות השישים עם רעייתו, הסופרת זדנה סליברובה. בקנדה ייסדו השניים את הוצאת "68 Publishers"', שהוציאה שם לאור, בשפת המקור, את ספריהם...

    קרא עוד

  • אולם ולדיסלב שבטירה של פראג הוא החלל הגדול ביותר בטירה שכולה חללים גדולים. הוא נבנה במאה ה-14, ומאז כינונה של הרפובליקה הוא משמש לאירועים מרכזיים דוגמת השבעת נשיא הרפובליקה. הבוקר הוצב בו ארונו של הנשיא המנוח ואצלב האוול

    אלפים באים אל הטירה, להיפרד מן הנשיא ואצלב האוול (גלריה, ועוד)

    אולם ולדיסלב שבטירה של פראג הוא החלל הגדול ביותר בטירה שכולה חללים גדולים. הוא נבנה במאה ה-14, ומאז כינונה של הרפובליקה הוא משמש לאירועים מרכזיים דוגמת השבעת נשיא הרפובליקה. הבוקר הוצב בו ארונו של הנשיא המנוח ואצלב האוול

    קרא עוד

  • אלפי אנשים הגיעו אתמול בערב לכיכר ואצלב בפראג -- התארגנות אזרחית ספונטנית, שראשיתה, כנהוג, בפייסבוק -- כדי להתאבל על מותו של הנשיא לשעבר ואצלב האוול. גלריית תמונות מכיכר ואצלב, היום, בין השעות 11:00-16:00.

    פראג מרכינה ראש לזכר ואצלב האוול (גלריה)

    אלפי אנשים הגיעו אתמול בערב לכיכר ואצלב בפראג -- התארגנות אזרחית ספונטנית, שראשיתה, כנהוג, בפייסבוק -- כדי להתאבל על מותו של הנשיא לשעבר ואצלב האוול. גלריית תמונות מכיכר ואצלב, היום, בין השעות 11:00-16:00.

    קרא עוד

  • בימים הקרובים, אני מקווה להביא כאן כמה טקסטים של האוול בתרגומי, ביניהם קטעים מנאום השנה החדשה שלו ב-1990 -- אחד הטקסטים המפוכחים והנוגעים ללב שמנהיג כלשהו נשא בפני עמו מעולם -- כמו גם תמונות מימי האבל הלאומי שצפויים לנו.

    מת ואצלב האוול

    בימים הקרובים, אני מקווה להביא כאן כמה טקסטים של האוול בתרגומי, ביניהם קטעים מנאום השנה החדשה שלו ב-1990 -- אחד הטקסטים המפוכחים והנוגעים ללב שמנהיג כלשהו נשא בפני עמו מעולם -- כמו גם תמונות מימי האבל הלאומי שצפויים לנו.

    קרא עוד

  • לראשונה מזה 65 שנה יכולים הצ'כים לבקר בקריפטה הנסתרת שבה קבורים כמה מענקי הרוח של האומה. והם נוהרים למקום בהמוניהם.

    אחרי 65 שנה, אלפי סקרנים באים לראות את הקריפטה בוישהראד

    לראשונה מזה 65 שנה יכולים הצ'כים לבקר בקריפטה הנסתרת שבה קבורים כמה מענקי הרוח של האומה. והם נוהרים למקום בהמוניהם.

    קרא עוד

  • 	חגיגות יום העצמאות הצ'כי עשויות להפתיע את הישראלי הממוצע, שרגיל, איך נאמר, לחגיגות כלשהן במהלך החגיגות. "אנחנו לא כל כך לאומניים", סיכם זאת אשתקד ידיד צ'כי באנדרסטיימנט נאה. שיא החגיגות — ובאומרי "שיא" אני מתכוון: כל מה שיש — הוא...

    חגיגות עצמאותה של צ'כיה: בישראל חוגגים יותר

    חגיגות יום העצמאות הצ'כי עשויות להפתיע את הישראלי הממוצע, שרגיל, איך נאמר, לחגיגות כלשהן במהלך החגיגות. "אנחנו לא כל כך לאומניים", סיכם זאת אשתקד ידיד צ'כי באנדרסטיימנט נאה. שיא החגיגות — ובאומרי "שיא" אני מתכוון: כל מה שיש — הוא...

    קרא עוד

  •  לכבוד פתיחת שנת הלימודים, אני מביא כאן את תרגומי לקטע קצר מתוך הספר "שיחות עם ת.ג. מסריק", שבו מדבר הנשיא על שנות בית הספר שלו, על מעמד המורה, ועל חשיבותו של החינוך.

    "קידום החינוך – קידום הדמוקרטיה": מתוך "שיחות עם מסריק" מאת קארל צ'אפק

    לכבוד פתיחת שנת הלימודים, אני מביא כאן את תרגומי לקטע קצר מתוך הספר "שיחות עם ת.ג. מסריק", שבו מדבר הנשיא על שנות בית הספר שלו, על מעמד המורה, ועל חשיבותו של החינוך.

    קרא עוד

  • יוזף שקבורצקי ומילן קונדרה הם ככל הנראה שני הסופרים הצ'כים הגולים המפורסמים ביותר. שניהם עוסקים רבות במדינה ובעיר שהותירו מאחור, ובאקט ההגירה כמכונן של זהות ושל התבוננות חדשה בעולם. ברשימה זו אנסה לבחון את הדרך שבה מבקשים שקבורצקי וקונדרה, איש-איש בדרכו, למצוא משמעות לאקט ההגירה – משמעות שמבקשת להצביע הן אל העתיד, אל החיים בארץ החדשה, והן אל העבר, אל החיים שנגזר על המהגר להותיר מאחוריו; אבל גם על הדרך שבה דווקא הפוזיציה של המהגר מאפשרת, באמצעות ההצבעה הכפולה הזו, מבט מורכב יותר מזה המקובע של בני המקום. בשום אופן איני מבקש קריאה צמודה או מקיפה בשני הרומאנים שבהם אעסוק. תחת זאת, אני מבקש לבחון שני מומנטים בשני רומאנים גדולים של צמד הסופרים, ולחלץ מתוכם את הרגע (או: את אחד הרגעים) שבו מתמקמת ההגירה – ובמיוחד ההגירה הפוליטית, או הגלות – כאקט שיש בו כוח מוראלי-אתי אמיתי. מטרתי, אם כן, אינה להציע פרשנות לרומאנים, אלא קריאה נקודתית מאוד (גם אם לא מנותקת מן הטקסט שסביבה), שמאירה את הרגע שבו ההגירה (הפוליטית) הופכת אצל קונדרה ואצל שקבורצקי לכוח פרשני, לאקט של הענקת משמעות.

    "Kde domov můj — היכן ביתי?" || על שתי אפשרויות של משמעות, בשני רומאנים של הגירה מאת מילן קונדרה ויוזף שקבורצקי

    יוזף שקבורצקי ומילן קונדרה הם ככל הנראה שני הסופרים הצ'כים הגולים המפורסמים ביותר. שניהם עוסקים רבות במדינה ובעיר שהותירו מאחור, ובאקט ההגירה כמכונן של זהות ושל התבוננות חדשה בעולם. ברשימה זו אנסה לבחון את הדרך שבה מבקשים שקבורצקי וקונדרה, איש-איש בדרכו, למצוא משמעות לאקט ההגירה – משמעות שמבקשת להצביע הן אל העתיד, אל החיים בארץ החדשה, והן אל העבר, אל החיים שנגזר על המהגר להותיר מאחוריו; אבל גם על הדרך שבה דווקא הפוזיציה של המהגר מאפשרת, באמצעות ההצבעה הכפולה הזו, מבט מורכב יותר מזה המקובע של בני המקום. בשום אופן איני מבקש קריאה צמודה או מקיפה בשני הרומאנים שבהם אעסוק. תחת זאת, אני מבקש לבחון שני מומנטים בשני רומאנים גדולים של צמד הסופרים, ולחלץ מתוכם את הרגע (או: את אחד הרגעים) שבו מתמקמת ההגירה – ובמיוחד ההגירה הפוליטית, או הגלות – כאקט שיש בו כוח מוראלי-אתי אמיתי. מטרתי, אם כן, אינה להציע פרשנות לרומאנים, אלא קריאה נקודתית מאוד (גם אם לא מנותקת מן הטקסט שסביבה), שמאירה את הרגע שבו ההגירה (הפוליטית) הופכת אצל קונדרה ואצל שקבורצקי לכוח פרשני, לאקט של הענקת משמעות.

    קרא עוד

  • אחד מן המהלכים שנועדו "לנרמל" את צ'כוסלובקיה כלל מחיקה של כל סממן מערבי מתרבותה. על להקות נאסר לשאת שמות באנגלית, ומובן מאליו כמעט ששירה באנגלית נאסרה גם היא. זו, למשל, אחת הסיבות לקאברים הרבים לשירים מערביים שהציפו באותן השנים את סצנת המוסיקה המקומית. ולדימיר קר'יז', מו"ל הוצאת Euroslavica, מצחקק כשהוא מזכיר לי את הבדיחה הישנה, הגורסת כי לאחר ששמעו את הביצועים הללו בצ'כית, קיוו גם הקומוניסטים האדוקים ביותר שהזמרים ישובו לשיר באנגלית.
לקראת סוף שנות השמונים הקליט הזמר פאבל דוֹבֶּש את השיר "לפורלו". בקונצרטים הוא מסביר כי ניסה להימנע מלפגוע במישהו, או לעבור על איזשהו חוק. מיותר לציין שההסבר הזה אירוני. אני מביא כאן את השיר בתרגום מילולי לעברית וללא חריזה, ובטוח שאיש לא נפגע ממנו, וכי שום חוק לא הופר.

    "אדם, אפס, בקטריה, צדק, מאזניים"

    אחד מן המהלכים שנועדו "לנרמל" את צ'כוסלובקיה כלל מחיקה של כל סממן מערבי מתרבותה. על להקות נאסר לשאת שמות באנגלית, ומובן מאליו כמעט ששירה באנגלית נאסרה גם היא. זו, למשל, אחת הסיבות לקאברים הרבים לשירים מערביים שהציפו באותן השנים את סצנת המוסיקה המקומית. ולדימיר קר'יז', מו"ל הוצאת Euroslavica, מצחקק כשהוא מזכיר לי את הבדיחה הישנה, הגורסת כי לאחר ששמעו את הביצועים הללו בצ'כית, קיוו גם הקומוניסטים האדוקים ביותר שהזמרים ישובו לשיר באנגלית. לקראת סוף שנות השמונים הקליט הזמר פאבל דוֹבֶּש את השיר "לפורלו". בקונצרטים הוא מסביר כי ניסה להימנע מלפגוע במישהו, או לעבור על איזשהו חוק. מיותר לציין שההסבר הזה אירוני. אני מביא כאן את השיר בתרגום מילולי לעברית וללא חריזה, ובטוח שאיש לא נפגע ממנו, וכי שום חוק לא הופר.

    קרא עוד

  • ... וכך קרה שסטודנט שלי נתן לי במתנה עותק של הספר "שיחות עם מסריק", מאת קארל צ'אפק. הספר הזה ראה אור בשלושה חלקים, ולי יש עכשיו עותק של המהדורה הראשונה המלאה, שראתה אור ב-1936. למעשה, יש לי עותק של המהדורה הראשונה המלאה, עם הקדשה לשר הדואר והטלגרפייה אלואיס טוצ'ני. או, אם לדייק: הקדשה לשר הדואר, מאת המחבר. ובמלים אחרות, שמסחררות את ראשי לגמרי: סטודנט שלי נתן לי במתנה עותק של המהדורה המלאה הראשונה של "שיחות עם מסריק", עם הקדשה לשר הדואר והטלגרפייה, אלואיס טוצ'ני, מאת המחבר, אחד קארל צ'אפק. ואני עדיין לא מצליח לתפוש את זה.

    על הקופסא היה כתוב: "בפנים יש הפתעה"…

    ... וכך קרה שסטודנט שלי נתן לי במתנה עותק של הספר "שיחות עם מסריק", מאת קארל צ'אפק. הספר הזה ראה אור בשלושה חלקים, ולי יש עכשיו עותק של המהדורה הראשונה המלאה, שראתה אור ב-1936. למעשה, יש לי עותק של המהדורה הראשונה המלאה, עם הקדשה לשר הדואר והטלגרפייה אלואיס טוצ'ני. או, אם לדייק: הקדשה לשר הדואר, מאת המחבר. ובמלים אחרות, שמסחררות את ראשי לגמרי: סטודנט שלי נתן לי במתנה עותק של המהדורה המלאה הראשונה של "שיחות עם מסריק", עם הקדשה לשר הדואר והטלגרפייה, אלואיס טוצ'ני, מאת המחבר, אחד קארל צ'אפק. ואני עדיין לא מצליח לתפוש את זה.

    קרא עוד

  • לפני כשש שנים הלך לעולמו דוד מושקוביץ', יליד פלוינסק שבפולין, שניצל פעמיים מאושוויץ-בירקנאו. בחייו סירב כמעט תמיד לספר על קורותיו, אך אחרי מותו מצאו בני משפחתו שני מסמכים שבהם כתב בעצמו על חייו. לרגל יום השואה אני מביא כאן אחד משני המסמכים, שכן הוא מתאר סיפור פנטסטי, שאיש לא הצליח עדיין להוכיח את אמיתותו, אך בהחלט גם לא את היותו בדוי: כיצד אומץ פרטיזן יהודי על ידי נשיא צ'כוסלובקיה, וכיצד בגדה בו המשפחה המאמצת. אם הסיפור הזה אמיתי, הרי שמדובר כאן בעניין בלתי-רגיל באמת, חומר גלם לתסריט מבריק. אם הוא בדוי, הרי שעדיין מדובר בסיפור מרתק, שמעיד על התשוקה לחיים טובים יותר, גם אם רק דרך הדמיון. פרטים רבים בסיפורו של מושקוביץ' הם, כך או כך, אמת היסטורית ברורה שזכתה לביסוסים ממקורות שונים.

    "אבא בנש": פרטיזן יהודי בביתו של נשיא צ'כוסלובקיה

    לפני כשש שנים הלך לעולמו דוד מושקוביץ', יליד פלוינסק שבפולין, שניצל פעמיים מאושוויץ-בירקנאו. בחייו סירב כמעט תמיד לספר על קורותיו, אך אחרי מותו מצאו בני משפחתו שני מסמכים שבהם כתב בעצמו על חייו. לרגל יום השואה אני מביא כאן אחד משני המסמכים, שכן הוא מתאר סיפור פנטסטי, שאיש לא הצליח עדיין להוכיח את אמיתותו, אך בהחלט גם לא את היותו בדוי: כיצד אומץ פרטיזן יהודי על ידי נשיא צ'כוסלובקיה, וכיצד בגדה בו המשפחה המאמצת. אם הסיפור הזה אמיתי, הרי שמדובר כאן בעניין בלתי-רגיל באמת, חומר גלם לתסריט מבריק. אם הוא בדוי, הרי שעדיין מדובר בסיפור מרתק, שמעיד על התשוקה לחיים טובים יותר, גם אם רק דרך הדמיון. פרטים רבים בסיפורו של מושקוביץ' הם, כך או כך, אמת היסטורית ברורה שזכתה לביסוסים ממקורות שונים.

    קרא עוד

  • 	
	אחר-צהריים קר וגשום מפתיע את פראג האביבית, אבל בקפה "לובר" אין לכך סימן: מלצרים במדים מדלגים בין השולחנות, בידיהם מגשים עמוסים קנקנים ועוגות, והאווירה קלילה ונינוחה ומלאת מצב רוח טוב. בכלל, בקפה "לובר" אין זה החורף שחזר פתאום, אלא האימפריה...

    קפקא בארצו של ג'ויס: ראיון עם תומאש קפקא, משורר ושגריר צ'כיה באירלנד

    אחר-צהריים קר וגשום מפתיע את פראג האביבית, אבל בקפה "לובר" אין לכך סימן: מלצרים במדים מדלגים בין השולחנות, בידיהם מגשים עמוסים קנקנים ועוגות, והאווירה קלילה ונינוחה ומלאת מצב רוח טוב. בכלל, בקפה "לובר" אין זה החורף שחזר פתאום, אלא האימפריה...

    קרא עוד


%d בלוגרים אהבו את זה: