מחבר: קארל צ'אפק ארכיון

  • בהוצאת כרמל ראה אור תרגומי לספר "ביקורת המלים" לקארל צ'אפק -- עבודת התרגום המאתגרת ביותר שהיתה לי. בבסיס הספר מאמרים קצרים שבהם בוחן צ'אפק את הדרכים שבהן אנו משתמשים-לרעה במלים מסוימות. קראו כאן את ההקדמה שצירפתי לספר.

    ראה אור בתרגומי: "ביקורת המלים" מאת קארל צ'אפק, הוצ' כרמל

    בהוצאת כרמל ראה אור תרגומי לספר "ביקורת המלים" לקארל צ'אפק -- עבודת התרגום המאתגרת ביותר שהיתה לי. בבסיס הספר מאמרים קצרים שבהם בוחן צ'אפק את הדרכים שבהן אנו משתמשים-לרעה במלים מסוימות. קראו כאן את ההקדמה שצירפתי לספר.

    קרא עוד

  • מן המפורסמות היא, כי דעתו של האדם הקורא ספר נודדת אל עולמות אחרים, והוא חווה גורלות אחרים. האדם הקורא תמיד נרגן ביחסו אל מי שבדיוק אינו קורא; הוא זר לכם כל כך עד שאתם תוהים מה דבר נורא עוללתם לו, שאתם ראויים לדחייה כזו של כל רעוּת והתרועעות. המבקש לקרוא, התבודד לך!

    "איך קוראים ספרים" מאת קארל צ'אפק, בתרגומי

    מן המפורסמות היא, כי דעתו של האדם הקורא ספר נודדת אל עולמות אחרים, והוא חווה גורלות אחרים. האדם הקורא תמיד נרגן ביחסו אל מי שבדיוק אינו קורא; הוא זר לכם כל כך עד שאתם תוהים מה דבר נורא עוללתם לו, שאתם ראויים לדחייה כזו של כל רעוּת והתרועעות. המבקש לקרוא, התבודד לך!

    קרא עוד

  • אם יבקש מי מכם לחלוב מפרה רזה מאה ליטרים של חלב, ויכריז לבסוף כי לעת עתה הוא מסתפק באותם שלושה ליטרים שהצליח לחלוב ממנה, הרי זו פשרה פוליטית. אם ברצונכם להיפטר מן הפשרה, אִמדו ראשית את מצבה של הפרה והפשילו שרוולים בידיעה ברורה כי יותר משלושה ליטרים לא יהיו כאן.

    קארל צ'אפק לרגל המצב: הרשימה "פשרה" (1925), בתרגומי

    אם יבקש מי מכם לחלוב מפרה רזה מאה ליטרים של חלב, ויכריז לבסוף כי לעת עתה הוא מסתפק באותם שלושה ליטרים שהצליח לחלוב ממנה, הרי זו פשרה פוליטית. אם ברצונכם להיפטר מן הפשרה, אִמדו ראשית את מצבה של הפרה והפשילו שרוולים בידיעה ברורה כי יותר משלושה ליטרים לא יהיו כאן.

    קרא עוד

  • השגתי לי שתי ענתיקות נהדרות: מצלמת Flexaret צ'כוסלובקית ומצלמת Exakta מזרח-גרמנית. הן הזכירו לי טקסט ישן של קארל צ'אפק, וגרמו לי להזדהות עמוקה עמו.

    בצ'כיה עם מצלמות Flexart VI ו-Exakta Varex; וטקסט של צ'אפק

    השגתי לי שתי ענתיקות נהדרות: מצלמת Flexaret צ'כוסלובקית ומצלמת Exakta מזרח-גרמנית. הן הזכירו לי טקסט ישן של קארל צ'אפק, וגרמו לי להזדהות עמוקה עמו.

    קרא עוד

  • את פסטיבל מטולה לשירה ליווה השנה כתב-עת מיוחד בשם "קול קורא". בגיליון הראשון התפרסם גם תרגומי לרשימה מאת קארל צ'אפק, שמעיר בה על מצב השירה בצ'כוסלובקיה של 1934. למרבה האימה, הוא מעיד היטב גם על מצב השירה בישראל של 2013.

    קארל צ'אפק: "מאה ועשרה כתבי יד" (על מצב השירה)

    את פסטיבל מטולה לשירה ליווה השנה כתב-עת מיוחד בשם "קול קורא". בגיליון הראשון התפרסם גם תרגומי לרשימה מאת קארל צ'אפק, שמעיר בה על מצב השירה בצ'כוסלובקיה של 1934. למרבה האימה, הוא מעיד היטב גם על מצב השירה בישראל של 2013.

    קרא עוד

  • ב-1 במרץ 1928 פרסם צ'אפק בעיתון הבית שלו טקסט קצר בשבחי תיאטרון "הבימה", שבאחת מהצגותיו צפה, וקרא לאנשי התיאטרון בצ'כוסלובקיה ללמוד שיעור מן התיאטרון היהודי. ימים לא רבים מאוחר יותר, בסוף אותו חודש, עלו שחקני "הבימה" לישראל.

    קארל צ'אפק כותב על "הבימה" (פורסם ב"תרבות וספרות")

    ב-1 במרץ 1928 פרסם צ'אפק בעיתון הבית שלו טקסט קצר בשבחי תיאטרון "הבימה", שבאחת מהצגותיו צפה, וקרא לאנשי התיאטרון בצ'כוסלובקיה ללמוד שיעור מן התיאטרון היהודי. ימים לא רבים מאוחר יותר, בסוף אותו חודש, עלו שחקני "הבימה" לישראל.

    קרא עוד

  • באוגוסט 1918 פרסם קארל צ'אפק בכתב העת Cesta טקסט קצרצר על פראג של קיץ; והשבוע, כשהחום כבר מאיים להכניע, הבנתי ששוב גנב לי למפרע את המלים.

    קצרצר מאת קארל צ'אפק: "קיץ בפראג"

    באוגוסט 1918 פרסם קארל צ'אפק בכתב העת Cesta טקסט קצרצר על פראג של קיץ; והשבוע, כשהחום כבר מאיים להכניע, הבנתי ששוב גנב לי למפרע את המלים.

    קרא עוד

  • ב-25 בדצמבר 1926, בעיתון "לידובה נוביני", פרסם קארל צ'אפק את הרשימה "סיפור בית לחם", שנותרה רלוונטית גם היום, גם לישראל. לפני כשנתיים פרסמתי את תרגומה במוסף הספרות של "הארץ", והיא מובאת כאן עתה בשנית.

    "סיפור בית לחם", מאת קארל צ'אפק; פורסם ב"תרבות וספרות"

    ב-25 בדצמבר 1926, בעיתון "לידובה נוביני", פרסם קארל צ'אפק את הרשימה "סיפור בית לחם", שנותרה רלוונטית גם היום, גם לישראל. לפני כשנתיים פרסמתי את תרגומה במוסף הספרות של "הארץ", והיא מובאת כאן עתה בשנית.

    קרא עוד

  • רבים אנשי הרוח והספרות שפגש צ'אפק בחייו, ועל רבים כתב -- בין אם רשמים אישיים ממפגשים אלה, בין אם רצנזיות או ביקורות ספרותיות. בכל זאת מפתיע מעט לגלות בכתביו שני אזכורים למפגשים עם הסופר היידי שלום אש, המובאים כאן עתה בתרגומי.

    קארל צ'אפק על שלום אש

    רבים אנשי הרוח והספרות שפגש צ'אפק בחייו, ועל רבים כתב -- בין אם רשמים אישיים ממפגשים אלה, בין אם רצנזיות או ביקורות ספרותיות. בכל זאת מפתיע מעט לגלות בכתביו שני אזכורים למפגשים עם הסופר היידי שלום אש, המובאים כאן עתה בתרגומי.

    קרא עוד

  • האנקדוטה הידועה ביותר ביחס לקארל צ'אפק גורסת כי הוא שהמציא את המלה "רובוט". למרבה הצער, אנקדוטה ידועה-ביותר זו היא גם האנקדוטה השגויה ביותר ביחס אליו. שכן, קארל צ'אפק היה ללא ספק הראשון שעשה שימוש במלה הזו; אבל, כפי שהעיד בעצמו, לא הוא שהמציאהּ.

    על מקור המלה "רובוט", מאת קארל צ'אפק

    האנקדוטה הידועה ביותר ביחס לקארל צ'אפק גורסת כי הוא שהמציא את המלה "רובוט". למרבה הצער, אנקדוטה ידועה-ביותר זו היא גם האנקדוטה השגויה ביותר ביחס אליו. שכן, קארל צ'אפק היה ללא ספק הראשון שעשה שימוש במלה הזו; אבל, כפי שהעיד בעצמו, לא הוא שהמציאהּ.

    קרא עוד

  • בדיוק היום (13 בפברואר) בשנת 1929, פרסם קארל צ'אפק ב"לידובה נוביני" את הפיליטון הקצרצר הבא, המובא כאן בתרגומי. הקוראים המתמידים יודעים כי הוא הולם מאוד את מזג האוויר גם השנה (אם כי, בניגוד לצ'אפק קשישא, אני עודני מסרב לייחל להסתלקותו של החורף).

    "תפילה" (על מזג האוויר), מאת קארל צ'אפק, היום לפני 83 שנה

    בדיוק היום (13 בפברואר) בשנת 1929, פרסם קארל צ'אפק ב"לידובה נוביני" את הפיליטון הקצרצר הבא, המובא כאן בתרגומי. הקוראים המתמידים יודעים כי הוא הולם מאוד את מזג האוויר גם השנה (אם כי, בניגוד לצ'אפק קשישא, אני עודני מסרב לייחל להסתלקותו של החורף).

    קרא עוד

  • באוקטובר 1930 פרסם קארל צ'אפק בשני חלקים את הרשימה "האדם והמצלמה", בכתב העת "סווייטוזור". אני מביא כאן חלק ראשון מן הרשימה הזו, בתרגומי, בעקבות תערוכת צילומיו של צ'אפק שהוצגה בפראג.

    "האדם והמצלמה" – רשימה ותמונות מאת קארל צ'אפק

    באוקטובר 1930 פרסם קארל צ'אפק בשני חלקים את הרשימה "האדם והמצלמה", בכתב העת "סווייטוזור". אני מביא כאן חלק ראשון מן הרשימה הזו, בתרגומי, בעקבות תערוכת צילומיו של צ'אפק שהוצגה בפראג.

    קרא עוד

  • ב-1 בינואר 1928 פרסם קארל צ'אפק את הפיליטון Kdybych בעיתון לידובה נוביני. אני מביא אותו כאן בתרגומי מצ'כית לקראת השנה העברית החדשה.

    אילו… (פיליטון לשנה החדשה מאת קארל צ'אפק)

    ב-1 בינואר 1928 פרסם קארל צ'אפק את הפיליטון Kdybych בעיתון לידובה נוביני. אני מביא אותו כאן בתרגומי מצ'כית לקראת השנה העברית החדשה.

    קרא עוד

  •  לכבוד פתיחת שנת הלימודים, אני מביא כאן את תרגומי לקטע קצר מתוך הספר "שיחות עם ת.ג. מסריק", שבו מדבר הנשיא על שנות בית הספר שלו, על מעמד המורה, ועל חשיבותו של החינוך.

    "קידום החינוך – קידום הדמוקרטיה": מתוך "שיחות עם מסריק" מאת קארל צ'אפק

    לכבוד פתיחת שנת הלימודים, אני מביא כאן את תרגומי לקטע קצר מתוך הספר "שיחות עם ת.ג. מסריק", שבו מדבר הנשיא על שנות בית הספר שלו, על מעמד המורה, ועל חשיבותו של החינוך.

    קרא עוד

  • ה"מקוריות" אינה תלויה כל כך במקור, אלא באינטימיות של החוויה. עצמתה של החוויה, ועומקה, לעולם אינן זרות, אלא מקוריוֹת; אושר, סיפוק ותחושת חירות אינם זרים בשום אופן. זר הוא רק הדבר שאנו אדישים כלפיו.

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק. III: השפעות זרות

    ה"מקוריות" אינה תלויה כל כך במקור, אלא באינטימיות של החוויה. עצמתה של החוויה, ועומקה, לעולם אינן זרות, אלא מקוריוֹת; אושר, סיפוק ותחושת חירות אינם זרים בשום אופן. זר הוא רק הדבר שאנו אדישים כלפיו.

    קרא עוד

  • נאמר שבשום אופן אינך אוהב לקבל מכות במקל; אילו קיבלת הוראה מגבוה להתייצב, תחת איום בהשד-יודע-איזה-עונש, בפינת רחוב מוסטק ולהכות במקל כל עובר אורח, היית מבצע זאת במצפון שקט כמצפונו של ילד.

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק. X: חובה

    נאמר שבשום אופן אינך אוהב לקבל מכות במקל; אילו קיבלת הוראה מגבוה להתייצב, תחת איום בהשד-יודע-איזה-עונש, בפינת רחוב מוסטק ולהכות במקל כל עובר אורח, היית מבצע זאת במצפון שקט כמצפונו של ילד.

    קרא עוד

  • אוהבים לומר אצלנו: אנחנו, אומתו של הוס, אומתו של ז'יז'קה, אומתו של סמטנה. אנחנו, אומתו של קומנסקי. כך אומרים גם הגרמנים: אנחנו, אומתו של גתה, של קאנט, של ביסמרק, ואיני יודע של מי עוד. אנחנו, אומתו של גתה! האם אתה, אשר כותב או אומר זאת, בן-אדם של גתה? האם אתה דומה לו במשהו?

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק. II: אנחנו, אומתו של מישהו

    אוהבים לומר אצלנו: אנחנו, אומתו של הוס, אומתו של ז'יז'קה, אומתו של סמטנה. אנחנו, אומתו של קומנסקי. כך אומרים גם הגרמנים: אנחנו, אומתו של גתה, של קאנט, של ביסמרק, ואיני יודע של מי עוד. אנחנו, אומתו של גתה! האם אתה, אשר כותב או אומר זאת, בן-אדם של גתה? האם אתה דומה לו במשהו?

    קרא עוד

  • מי שיבקש להציג תמונה ביקורתית של הרעיונות השולטים היום, יכתוב ככל הנראה ביקורת של המערכות הפילוסופיות הגדולות, של דרכי חיים, של אידיאולוגיות פוליטיות, של אסכולות אמנותיות וכן הלאה. התוכנית שלי צנועה יותר: לכתוב רק ביקורת של המלים. המלים הללו הן, פחות או יותר, ברשות הכלל; כך שאיני מבקר את אבותיהן הרוחניים – שלעתים קרובות אף אין הם ידועים – כי אם את השימוש הנפוץ בהן.

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק (מבוא)

    מי שיבקש להציג תמונה ביקורתית של הרעיונות השולטים היום, יכתוב ככל הנראה ביקורת של המערכות הפילוסופיות הגדולות, של דרכי חיים, של אידיאולוגיות פוליטיות, של אסכולות אמנותיות וכן הלאה. התוכנית שלי צנועה יותר: לכתוב רק ביקורת של המלים. המלים הללו הן, פחות או יותר, ברשות הכלל; כך שאיני מבקר את אבותיהן הרוחניים – שלעתים קרובות אף אין הם ידועים – כי אם את השימוש הנפוץ בהן.

    קרא עוד

  • בשנת 1920 איגד קארל צ'אפק 52 טורים קצרים לכדי ספרון קטן בשם "ביקורת המלים": הוא בוחן בהם את הדרך שבה משתמשים בני האדם במלים מסוימות: מה הן מסתירות מאחוריהן? מה עשוי לעמוד מאחורי הבחירה במלה מסוימת על פני רעותה, הדומה לה?

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק (הקדמה: "אילו הייתי בלשן")

    בשנת 1920 איגד קארל צ'אפק 52 טורים קצרים לכדי ספרון קטן בשם "ביקורת המלים": הוא בוחן בהם את הדרך שבה משתמשים בני האדם במלים מסוימות: מה הן מסתירות מאחוריהן? מה עשוי לעמוד מאחורי הבחירה במלה מסוימת על פני רעותה, הדומה לה?

    קרא עוד

  • 	מצ'כית: פאר פרידמן
	לאחר שצ'כוסלובקיה סירבה לדרישה להעביר לידי היטלר את השטחים דוברי הגרמנית הסמוכים לגבול עם גרמניה, הציגו ממשלות בריטניה וצרפת אולטימטום לנשיא אדווארד בנש: צ'כוסלובקיה תיענה לדרישתו של היטלר, או שתלחם לבדה מול גרמניה ותישא בתוצאות. היה זה ב-21 בספטמבר...

    "תפילת הערב הזה", מאת קארל צ'אפק

    מצ'כית: פאר פרידמן לאחר שצ'כוסלובקיה סירבה לדרישה להעביר לידי היטלר את השטחים דוברי הגרמנית הסמוכים לגבול עם גרמניה, הציגו ממשלות בריטניה וצרפת אולטימטום לנשיא אדווארד בנש: צ'כוסלובקיה תיענה לדרישתו של היטלר, או שתלחם לבדה מול גרמניה ותישא בתוצאות. היה זה ב-21 בספטמבר...

    קרא עוד


%d בלוגרים אהבו את זה: