השפה הצ'כית ארכיון

  • אחרי כמה ויכוחים באינטרנט, עמלתי במשך כמה דקות על שירות לציבור: הנה תעתיק סביר מצ'כית לעברית - זה שאני משתמש בו בכל תרגומיי.

    הצעה לתעתיק מצ'כית

    אחרי כמה ויכוחים באינטרנט, עמלתי במשך כמה דקות על שירות לציבור: הנה תעתיק סביר מצ'כית לעברית - זה שאני משתמש בו בכל תרגומיי.

    קרא עוד

  • בהוצאת כרמל ראה אור תרגומי לספר "ביקורת המלים" לקארל צ'אפק -- עבודת התרגום המאתגרת ביותר שהיתה לי. בבסיס הספר מאמרים קצרים שבהם בוחן צ'אפק את הדרכים שבהן אנו משתמשים-לרעה במלים מסוימות. קראו כאן את ההקדמה שצירפתי לספר.

    ראה אור בתרגומי: "ביקורת המלים" מאת קארל צ'אפק, הוצ' כרמל

    בהוצאת כרמל ראה אור תרגומי לספר "ביקורת המלים" לקארל צ'אפק -- עבודת התרגום המאתגרת ביותר שהיתה לי. בבסיס הספר מאמרים קצרים שבהם בוחן צ'אפק את הדרכים שבהן אנו משתמשים-לרעה במלים מסוימות. קראו כאן את ההקדמה שצירפתי לספר.

    קרא עוד

  • אתמול, ה-30 באפריל, הרציתי במוזיאון היהודי בפראג על תרגום מצ'כית לעברית. היה זה ליל ולפורגיס, ובכל זאת האולם היה מלא עד אפס מקום (כמה אנשים אפילו עמדו). ההרצאה התקיימה בצ'כית, ואני מביא כאן את תרגומה לעברית.

    איך עושים ספרות צ'כית בעברית? הרצאתי במוזיאון היהודי בפראג

    אתמול, ה-30 באפריל, הרציתי במוזיאון היהודי בפראג על תרגום מצ'כית לעברית. היה זה ליל ולפורגיס, ובכל זאת האולם היה מלא עד אפס מקום (כמה אנשים אפילו עמדו). ההרצאה התקיימה בצ'כית, ואני מביא כאן את תרגומה לעברית.

    קרא עוד

  • זוהי גרסה מצומצמת מעט, ונטולת ספויילרים ככל האפשר, לאחרית הדבר שצירפתי לרומאן "לגרגר זפת", שראה אור לאחרונה בתרגומי, בהוצאת "אחוזת בית". תחת הצמצומים ההכרחיים יש בה בונוסים אינטרנטיים מיוחדים.

    אחרית-הדבר שלי לרומאן "לגרגר זפת" מאת יאכים טופול, בתרגומי

    זוהי גרסה מצומצמת מעט, ונטולת ספויילרים ככל האפשר, לאחרית הדבר שצירפתי לרומאן "לגרגר זפת", שראה אור לאחרונה בתרגומי, בהוצאת "אחוזת בית". תחת הצמצומים ההכרחיים יש בה בונוסים אינטרנטיים מיוחדים.

    קרא עוד

  • כל ביבליופיל שומר בספרייתו גם ספרים שמלכתחילה הגיעו אליה רק על שום מוזרותם. אני מחזיק בידי חוברת שנדפסה בשנת 1935 על ידי ההוצאה לאור של משרד הביטחון הצ'כוסלובקי, ונקראת בפשטות "שיחון צבאי גרמני". אך קשה לומר שהשם מעיד על תוכנה המוזר והאקסצנטרי.

    מהספריה שלי: "שיחון צבאי גרמני", צ'כוסלובקיה, 1935

    כל ביבליופיל שומר בספרייתו גם ספרים שמלכתחילה הגיעו אליה רק על שום מוזרותם. אני מחזיק בידי חוברת שנדפסה בשנת 1935 על ידי ההוצאה לאור של משרד הביטחון הצ'כוסלובקי, ונקראת בפשטות "שיחון צבאי גרמני". אך קשה לומר שהשם מעיד על תוכנה המוזר והאקסצנטרי.

    קרא עוד

  • ב-15 במאי 2012 השתתפתי במפגש של מתרגמים עם יאכים טופול, ששניים מספריו עתידים לראות אור בתרגומי בהוצאת "אחוזת בית". מסתבר שהערב הוקלט, והנה הוא כאן, למי שעשוי למצוא עניין בשמונים דקות של רב-שיח בצ'כית.

    הקלטה: ערב "מתרגמים ויאכים טופול שלהם", פראג 2012 (צ'כית)

    ב-15 במאי 2012 השתתפתי במפגש של מתרגמים עם יאכים טופול, ששניים מספריו עתידים לראות אור בתרגומי בהוצאת "אחוזת בית". מסתבר שהערב הוקלט, והנה הוא כאן, למי שעשוי למצוא עניין בשמונים דקות של רב-שיח בצ'כית.

    קרא עוד

  • צ'כיה חוגגת היום את הגעתם, לפני 1149 שנה, של האחים ציריל ומתודיי, שנשאו אל הסלאבים את בשורת הנצרות ואף המציאו את הכתב הסלאבי הראשון. מחר יצויין יומו של יאן הוס, שדרש רפורמות בכנסייה, ונתן לצ'כית את הסימנים הדיאקריטיים שלה.

    יום יאן הוס, ויום הקדושים ציריל ומתודיי

    צ'כיה חוגגת היום את הגעתם, לפני 1149 שנה, של האחים ציריל ומתודיי, שנשאו אל הסלאבים את בשורת הנצרות ואף המציאו את הכתב הסלאבי הראשון. מחר יצויין יומו של יאן הוס, שדרש רפורמות בכנסייה, ונתן לצ'כית את הסימנים הדיאקריטיים שלה.

    קרא עוד

  • אני ממצמצת נכוחה ושואלת לאט, כמו מטומטמת, למה ההוראות על הטופס הן באנגלית אם אי אפשר למלא אותו באנגלית. כדי שהיא תבין מה היא צריכה לכתוב בצ'כית, עונה לי גברת חומץ בלי להניד עפעף.

    הפרצוף הנכון (פוסט אורח ביורוקרטי מאת החברה רות בן הדר)

    אני ממצמצת נכוחה ושואלת לאט, כמו מטומטמת, למה ההוראות על הטופס הן באנגלית אם אי אפשר למלא אותו באנגלית. כדי שהיא תבין מה היא צריכה לכתוב בצ'כית, עונה לי גברת חומץ בלי להניד עפעף.

    קרא עוד

  • מארֶק צ'ייקה מרצה באוניברסיטת קארל בפראג ובמוסדות אקדמאיים אחרים ברפובליקה הצ'כית. הוא כתב מספר ספרים על ישראל ועל יהדות. הוא גם בעליו של בלוג העוסק בישראל ובמזרח התיכון, שבו פרסם שתי דוגמאות משעשעות ועצובות לטעויות תרגום מביכות.

    על טעויות תרגום (פוסט אורח מאת מארק צ'ייקה)

    מארֶק צ'ייקה מרצה באוניברסיטת קארל בפראג ובמוסדות אקדמאיים אחרים ברפובליקה הצ'כית. הוא כתב מספר ספרים על ישראל ועל יהדות. הוא גם בעליו של בלוג העוסק בישראל ובמזרח התיכון, שבו פרסם שתי דוגמאות משעשעות ועצובות לטעויות תרגום מביכות.

    קרא עוד

  • זוהי הגרסה המלאה למאמרי, שפורסם הבוקר במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ. הוא עוסק ב"ספר האפוקריפים" לקארל צ'אפק, בתרגומו לעברית בידי רות בונדי, ובכמה סוגיות נוספות. לצידו פורסם גם תרגומי לרשימה "סיפור בית-לחם" מאת צ'אפק.

    על "ספר האפוקריפים" לקארל צ'אפק; פורסם ב"תרבות וספרות"

    זוהי הגרסה המלאה למאמרי, שפורסם הבוקר במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ. הוא עוסק ב"ספר האפוקריפים" לקארל צ'אפק, בתרגומו לעברית בידי רות בונדי, ובכמה סוגיות נוספות. לצידו פורסם גם תרגומי לרשימה "סיפור בית-לחם" מאת צ'אפק.

    על "ספר האפוקריפים" לקארל צ'אפק; פורסם ב"תרבות וספרות""> קרא עוד

  • בערים שונות ברחבי צ'כיה מתקיימים בכל שנה, מזה כחמישים שנה, קורסי קיץ של השפה הצ'כית. שני הגדולים שבהם מתקיימים בפקולטה למדעי-הרוח של אוניברסיטת קארל בפראג, ובפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת מסריק בברנו. מנסיוני אני יכול להעיד על השני: מגיעים אליו כ-150 אנשים בכל שנה, ותוכנית הלימודים מגוונת כל כך, שהיא מתאימה הן לתלמידי תיכון מאוקראינה והן לפרופסורים לצ'כית מארצות-הברית, הן לסטודנטים לבוהמיסטיקה (לימודים צ'כיים) והן למתרגמים, הן לבריטים שנולדה להם נכדה צ'כית והן לסטודנטים ספרדיים ליערנות (סיפור אמיתי). בכל שנה מתרגשת התקשורת הצ'כית מחדש; בכל שנה הזרים שוברים שיניים בעיצורים בלתי אפשריים; ובכל שנה נלגמים אלפי ליטרים של בירות צ'כיות מדי ערב, כי לשבור שיניים זה כואב, והבירה מרגיעה את החניכיים.

    בכל קיץ מגיעים לצ'כיה כ-400 זרים כדי שישברו את שיניהם (ותמונה שלי על כריכת ספר המלווה את האירוע)

    בערים שונות ברחבי צ'כיה מתקיימים בכל שנה, מזה כחמישים שנה, קורסי קיץ של השפה הצ'כית. שני הגדולים שבהם מתקיימים בפקולטה למדעי-הרוח של אוניברסיטת קארל בפראג, ובפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת מסריק בברנו. מנסיוני אני יכול להעיד על השני: מגיעים אליו כ-150 אנשים בכל שנה, ותוכנית הלימודים מגוונת כל כך, שהיא מתאימה הן לתלמידי תיכון מאוקראינה והן לפרופסורים לצ'כית מארצות-הברית, הן לסטודנטים לבוהמיסטיקה (לימודים צ'כיים) והן למתרגמים, הן לבריטים שנולדה להם נכדה צ'כית והן לסטודנטים ספרדיים ליערנות (סיפור אמיתי). בכל שנה מתרגשת התקשורת הצ'כית מחדש; בכל שנה הזרים שוברים שיניים בעיצורים בלתי אפשריים; ובכל שנה נלגמים אלפי ליטרים של בירות צ'כיות מדי ערב, כי לשבור שיניים זה כואב, והבירה מרגיעה את החניכיים.

    קרא עוד

  • יוזף שקבורצקי ומילן קונדרה הם ככל הנראה שני הסופרים הצ'כים הגולים המפורסמים ביותר. שניהם עוסקים רבות במדינה ובעיר שהותירו מאחור, ובאקט ההגירה כמכונן של זהות ושל התבוננות חדשה בעולם. ברשימה זו אנסה לבחון את הדרך שבה מבקשים שקבורצקי וקונדרה, איש-איש בדרכו, למצוא משמעות לאקט ההגירה – משמעות שמבקשת להצביע הן אל העתיד, אל החיים בארץ החדשה, והן אל העבר, אל החיים שנגזר על המהגר להותיר מאחוריו; אבל גם על הדרך שבה דווקא הפוזיציה של המהגר מאפשרת, באמצעות ההצבעה הכפולה הזו, מבט מורכב יותר מזה המקובע של בני המקום. בשום אופן איני מבקש קריאה צמודה או מקיפה בשני הרומאנים שבהם אעסוק. תחת זאת, אני מבקש לבחון שני מומנטים בשני רומאנים גדולים של צמד הסופרים, ולחלץ מתוכם את הרגע (או: את אחד הרגעים) שבו מתמקמת ההגירה – ובמיוחד ההגירה הפוליטית, או הגלות – כאקט שיש בו כוח מוראלי-אתי אמיתי. מטרתי, אם כן, אינה להציע פרשנות לרומאנים, אלא קריאה נקודתית מאוד (גם אם לא מנותקת מן הטקסט שסביבה), שמאירה את הרגע שבו ההגירה (הפוליטית) הופכת אצל קונדרה ואצל שקבורצקי לכוח פרשני, לאקט של הענקת משמעות.

    "Kde domov můj — היכן ביתי?" || על שתי אפשרויות של משמעות, בשני רומאנים של הגירה מאת מילן קונדרה ויוזף שקבורצקי

    יוזף שקבורצקי ומילן קונדרה הם ככל הנראה שני הסופרים הצ'כים הגולים המפורסמים ביותר. שניהם עוסקים רבות במדינה ובעיר שהותירו מאחור, ובאקט ההגירה כמכונן של זהות ושל התבוננות חדשה בעולם. ברשימה זו אנסה לבחון את הדרך שבה מבקשים שקבורצקי וקונדרה, איש-איש בדרכו, למצוא משמעות לאקט ההגירה – משמעות שמבקשת להצביע הן אל העתיד, אל החיים בארץ החדשה, והן אל העבר, אל החיים שנגזר על המהגר להותיר מאחוריו; אבל גם על הדרך שבה דווקא הפוזיציה של המהגר מאפשרת, באמצעות ההצבעה הכפולה הזו, מבט מורכב יותר מזה המקובע של בני המקום. בשום אופן איני מבקש קריאה צמודה או מקיפה בשני הרומאנים שבהם אעסוק. תחת זאת, אני מבקש לבחון שני מומנטים בשני רומאנים גדולים של צמד הסופרים, ולחלץ מתוכם את הרגע (או: את אחד הרגעים) שבו מתמקמת ההגירה – ובמיוחד ההגירה הפוליטית, או הגלות – כאקט שיש בו כוח מוראלי-אתי אמיתי. מטרתי, אם כן, אינה להציע פרשנות לרומאנים, אלא קריאה נקודתית מאוד (גם אם לא מנותקת מן הטקסט שסביבה), שמאירה את הרגע שבו ההגירה (הפוליטית) הופכת אצל קונדרה ואצל שקבורצקי לכוח פרשני, לאקט של הענקת משמעות.

    קרא עוד

  • ה"מקוריות" אינה תלויה כל כך במקור, אלא באינטימיות של החוויה. עצמתה של החוויה, ועומקה, לעולם אינן זרות, אלא מקוריוֹת; אושר, סיפוק ותחושת חירות אינם זרים בשום אופן. זר הוא רק הדבר שאנו אדישים כלפיו.

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק. III: השפעות זרות

    ה"מקוריות" אינה תלויה כל כך במקור, אלא באינטימיות של החוויה. עצמתה של החוויה, ועומקה, לעולם אינן זרות, אלא מקוריוֹת; אושר, סיפוק ותחושת חירות אינם זרים בשום אופן. זר הוא רק הדבר שאנו אדישים כלפיו.

    קרא עוד

  • נאמר שבשום אופן אינך אוהב לקבל מכות במקל; אילו קיבלת הוראה מגבוה להתייצב, תחת איום בהשד-יודע-איזה-עונש, בפינת רחוב מוסטק ולהכות במקל כל עובר אורח, היית מבצע זאת במצפון שקט כמצפונו של ילד.

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק. X: חובה

    נאמר שבשום אופן אינך אוהב לקבל מכות במקל; אילו קיבלת הוראה מגבוה להתייצב, תחת איום בהשד-יודע-איזה-עונש, בפינת רחוב מוסטק ולהכות במקל כל עובר אורח, היית מבצע זאת במצפון שקט כמצפונו של ילד.

    קרא עוד

  • אוהבים לומר אצלנו: אנחנו, אומתו של הוס, אומתו של ז'יז'קה, אומתו של סמטנה. אנחנו, אומתו של קומנסקי. כך אומרים גם הגרמנים: אנחנו, אומתו של גתה, של קאנט, של ביסמרק, ואיני יודע של מי עוד. אנחנו, אומתו של גתה! האם אתה, אשר כותב או אומר זאת, בן-אדם של גתה? האם אתה דומה לו במשהו?

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק. II: אנחנו, אומתו של מישהו

    אוהבים לומר אצלנו: אנחנו, אומתו של הוס, אומתו של ז'יז'קה, אומתו של סמטנה. אנחנו, אומתו של קומנסקי. כך אומרים גם הגרמנים: אנחנו, אומתו של גתה, של קאנט, של ביסמרק, ואיני יודע של מי עוד. אנחנו, אומתו של גתה! האם אתה, אשר כותב או אומר זאת, בן-אדם של גתה? האם אתה דומה לו במשהו?

    קרא עוד

  • מי שיבקש להציג תמונה ביקורתית של הרעיונות השולטים היום, יכתוב ככל הנראה ביקורת של המערכות הפילוסופיות הגדולות, של דרכי חיים, של אידיאולוגיות פוליטיות, של אסכולות אמנותיות וכן הלאה. התוכנית שלי צנועה יותר: לכתוב רק ביקורת של המלים. המלים הללו הן, פחות או יותר, ברשות הכלל; כך שאיני מבקר את אבותיהן הרוחניים – שלעתים קרובות אף אין הם ידועים – כי אם את השימוש הנפוץ בהן.

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק (מבוא)

    מי שיבקש להציג תמונה ביקורתית של הרעיונות השולטים היום, יכתוב ככל הנראה ביקורת של המערכות הפילוסופיות הגדולות, של דרכי חיים, של אידיאולוגיות פוליטיות, של אסכולות אמנותיות וכן הלאה. התוכנית שלי צנועה יותר: לכתוב רק ביקורת של המלים. המלים הללו הן, פחות או יותר, ברשות הכלל; כך שאיני מבקר את אבותיהן הרוחניים – שלעתים קרובות אף אין הם ידועים – כי אם את השימוש הנפוץ בהן.

    קרא עוד

  • בשנת 1920 איגד קארל צ'אפק 52 טורים קצרים לכדי ספרון קטן בשם "ביקורת המלים": הוא בוחן בהם את הדרך שבה משתמשים בני האדם במלים מסוימות: מה הן מסתירות מאחוריהן? מה עשוי לעמוד מאחורי הבחירה במלה מסוימת על פני רעותה, הדומה לה?

    "ביקורת המילים", מאת קארל צ'אפק (הקדמה: "אילו הייתי בלשן")

    בשנת 1920 איגד קארל צ'אפק 52 טורים קצרים לכדי ספרון קטן בשם "ביקורת המלים": הוא בוחן בהם את הדרך שבה משתמשים בני האדם במלים מסוימות: מה הן מסתירות מאחוריהן? מה עשוי לעמוד מאחורי הבחירה במלה מסוימת על פני רעותה, הדומה לה?

    קרא עוד

  • 	
באמצע הרצאתו במסגרת אירוע הפתיחה התל-אביבי של סדרת "מפגשים עם הספרות הצ'כית", הסתובב הסופר יאן יאנדאורק אל רות בונדי ואלי ושאל: "יש לזה שם בעברית"?
	"זה" הוא מה שמכונה בצ'כית "vodník" — יצור שאין צ'כי שלא יכירו. יש לו עוד חברים...

    ישראל מתייבשת

    באמצע הרצאתו במסגרת אירוע הפתיחה התל-אביבי של סדרת "מפגשים עם הספרות הצ'כית", הסתובב הסופר יאן יאנדאורק אל רות בונדי ואלי ושאל: "יש לזה שם בעברית"? "זה" הוא מה שמכונה בצ'כית "vodník" — יצור שאין צ'כי שלא יכירו. יש לו עוד חברים...

    קרא עוד

  • ביקורת על "שנת הגנן" מאת קארל צ'אפק, בתרגום רות בונדי. פורסם במדור הספרות של מעריב

    גינה גידלה גנן (על קארל צ'אפק, במעריב)

    ביקורת על "שנת הגנן" מאת קארל צ'אפק, בתרגום רות בונדי. פורסם במדור הספרות של מעריב

    קרא עוד

  • 	יש תגובה אחת קבועה שאני מקבל ממי ששומע לראשונה שאני חוקר את הספרות הצ'כית של המאה העשרים, ובעיקר את יצירתו של קארֶל צ'אפק – אחד מענקי הרוח הצ'כים במחצית הראשונה של המאה. היא כרוכה בהטיה קלה של הראש, צמצום של...

    רומן צ'כי (על קארל צ'אפק, בנענע10)

    יש תגובה אחת קבועה שאני מקבל ממי ששומע לראשונה שאני חוקר את הספרות הצ'כית של המאה העשרים, ובעיקר את יצירתו של קארֶל צ'אפק – אחד מענקי הרוח הצ'כים במחצית הראשונה של המאה. היא כרוכה בהטיה קלה של הראש, צמצום של...

    קרא עוד


%d בלוגרים אהבו את זה: