קארל צ'אפק ורבינדרנאת טאגור (ההקלטה היחידה של קולו של צ'אפק)

חנוכת פסלו של טאגור באוניברסיטה העברית<BR>(צילום: יוסי זמיר, יח"צ)

חנוכת פסלו של טאגור באוניברסיטה העברית
(צילום: יוסי זמיר, יח"צ)

[עודכן: 8.7.2012; ראו למטה]

ב-25 ביוני הוסר בקמפוס הר הצופים של האוניבריטסה העברית הלוט מעל פסלו של המשורר ההודי רבינדרנאת טאגור. הטקס נערך לציון 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל להודו, בהשתתפות שר התיירות ההודי; שגריר הודו בישראל; סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי חוץ, כרמי גילון; וראש החוג למדע הדתות, פרופ' דוד שולמן, שיזם את האירוע. פסלו של טאגור הוא מעשה ידיו של האמן ההודי ראמקינאר באייז'. בהודעה לעיתונות שפרסמה האוניברסיטה, מובאים דבריו של כרמי גילון: "במהלך אחת מפגישותיהם של טאגור ואיינשטיין בגרמניה, פנה איינשטיין לטאגור בשם 'רבי טאגור' כשהוא מתכוון לשתי משמעויות – אחת במשמעות שטאגור הוא רב יהודי והשנייה ככינוי מקוצר לשמו הפרטי המלא רבינדרנת. מאוחר יותר נפגשו טאגור ואיינשטיין גם בתוך רחובות בצפון תל אביב".

אך לא רק ברחובותיה של תל אביב נפגשו טאגור ואיינשטיין, אלא גם ברדיו הממלכתי של צ'כוסלובקיה, במשדר מיוחד שציין את סופה של שנת 1937. בחג המולד של אותה שנה, ב-11 בלילה, שידר הרדיו הצ'כוסלובקי ברכה לשנה החדשה מקארל צ'אפק למשורר ההודי רבינדרנאת טאגור, חתן פרס נובל לספרות; ומהפרופסור פרנטישק קר'יז'יק, מגדולי הממציאים הצ'כים, ומי שהמציא את המזרקה המזמרת בפראג, החביבה על תיירים, לאלברט איינשטיין. 

היה זה מבצע לא פשוט, בטכנלוגיית הרדיו של אותם הימים: שידור שנפרש על פני שלוש יבשות, בין הודו, צ'כיה וארצות-הברית, שבה ישב איינשטיין באוניברסיטת פרינסטון. המשדר נפתח, על כן, בהסבר ארוך למדי, המתאר את מהלך הדברים: כיצד משודרים הדברים עתה מצ'כוסלובקיה, מתי וכיצד יגיעו ליעדם בהודו, וכיצד תגיע התשובה (בטלגרף) ומתי תשודר (למחרת היום, ב-12 בצהריים, לאחר צלצול פעמוני הכנסיות). השידור התנהל בעיקרו באנגלית ובצ'כית, כשהדוברים מברכים בצ'כית ודבריהם מתורגמים אחר כך לאנגלית. בימים שבהם התחשרו עבי מלחמה מעל אירופה והעולם, הוא נועד  להעביר מסר של אחווה, ולהעיד משהו על הרוח האנושית. 

מימין: רבינדרנאת טאגור; במרכז: קארל צ'אפק (עומד משמאל) ופרופסור קר'יז'יק (יושב) בעת הקלטת השידור; משמאל: אלברט איינשטיין

מימין: רבינדרנאת טאגור; במרכז: קארל צ'אפק (עומד משמאל) ופרופסור קר'יז'יק (יושב) בעת הקלטת השידור;
משמאל: אלברט איינשטיין

מעט יותר מדקה נמשכים דבריו של צ'אפק, אבל די בדקה זו כדי לעמוד על הייאוש והתקווה בהם. הנה הם, בתרגום לעברית. בהמשך העמוד תוכלו להאזין להקלטה הזו — ההקלטה היחידה הקיימת של קולו של צ'אפק (קטעי וידאו שלו קיימים, אך אין הם כוללים סאונד).

מר טאגור, קולו ההרמוני של המזרח, אנו מברכים אותך בסנטיניקֶטן שלך. אנו מברכים אותך מצ'כוסלובקיה, אשר בה יורד עתה שלג; מאירופה העגומה; מן העולם המערבי, אשר בו גם האומות המפותחות ביותר אינן מסוגלות להושיט זו לזו יד, כאחים. ובכל זאת, חרף המרחק הגיאוגרפי והתרבותי, אנו מושיטים אליך יד אחות. אליך, משורר החוכמה המתוקה, אל סנטיניקֶטן השלֵווה שלך, אל הודו הגדולה שלך, אל אסיה שלך האדירה – אף לאותה אסיה, הנהפכת עתה לחינם בנשק שהמציא המערב. ברגע זה, עת רועמים כלי הנשק בקצותיה המערביים ביותר והמזרחיים ביותר של היבשת שאותה אנו חולקים, עת קרבה השנה לקיצה קורא אליך קולה הקלוש של הדמוקרטיה המערבית. לחיי העולם! – ולו יהא זה עולמם של אנשים שווים וחופשיים.

האזינו כאן לדבריו של צ'אפק [1:14]: http://makropulos.net/wp-content/uploads/2012/07/capekshort.mp3</span></span>|titles=Karel הקלטת השידור כולו [7:55]: http://makropulos.net/wp-content/uploads/2012/07/capeklong.mp3|titles=Message

 

צ'אפק הלך לעולמו בדיוק שנה אחת מאוחר יותר, בחג המולד של 1938. הפרופסור קר'יז'יק, שהיה בן 90 בעת השידור, נפטר בחודש ינואר, 1941. באוגוסט של אותה שנה מת גם טאגור. אלברט איינשטיין נפטר בפרינסטון בשנת 1955. עוד על השידור המיוחד שהפגיש ביניהם, ובכלל זה גם על תשדורות התשובה של איינשטיין וטאגור, בכתבת הרדיו של דייויד ווֹהְן מרדיו פראג (אנגלית):

http://old.radio.cz/mp3/podcast/en/archives/071227-christmas-eve-1937-a-message-of-goodwill-from-albert-einstein.mp3|titles=Radio

 


 

[עדכון 8.7.20]: גוגל צ'כיה מציג הבוקר גוגל-דודל לכבוד יום הולדתו ה-165 של פרנטישק קר'יז'יק. אותיות הלוגו מוצגות כמזרקות, סימן למזרקה המזמרת. מאחורי המזרקות נראה ארמון התעשיה (על שני אגפיו; השמאלי – בתמונה, מכיוון המזרקה, הימני – נהרס בשריפה בשנת 2008), שבגניו היא ניצבת.