ריאיון איתי ברפובליקה הספרותית

עדנה אברמסון, בעלת "הרפובליקה הספרותית", ראיינה אותי על ספרות צ'כית, על תרגום, ועל תרגום של ספרות צ'כית. את הראיון כולו אפשר לקרוא כאן. הנה טעימה ממנו:

מתי עלתה בך היוזמה לתרגם מכתבי הסופרים הצ'כים, ומדוע? האם חשת שהם אינם זוכים להכרה מספקת בקרב קוראים בעברית, או שהתרגומים הקיימים חסרים באופן כלשהו?

כמו שכתבתי לפני כמה שבועות ב"הארץ", המצב המוזר שבו ספרות שלמה תורגמה בפועל פחות או יותר בידי מתרגמת אחת, גרמה לכך שמה שמוכר בארץ כספרות צ'כית נאמן לטעמה של אותה מתרגמת ראויה. ברוב המקרים פירושו של דבר שזו ספרות די נעימה, אם נאמר כך – ואני לא שוכח את הראבאל, חלילה; הוא לא 'נעים', זה נכון. ספרות צ'כית שחורגת אפילו טיפה מהנורמה הזו תורגמה או להוצאות קטנות יחסית; או בתרגומים בינוניים; או לא משפת המקור; או שאיכשהו, ורק לאלוהים פתרונים מדוע, פשוט נשכחה לגמרי. תראי איזה אסון: אחד הרומאנים הגדולים של המאה העשרים, "חזירי הים" מאת לודוויק ואצוליק, תורגם לעברית בשנות השבעים בספריה לעם של עם עובד. כמה אנשים קראו אותו? ומדובר בספר עצום, מי שקרא אותו מדבר עליו בעיניים בורקות, זה ספר לא ייאמן. אבל איך תורגם? מגרמנית, עם כל מיני שגיאות אבסורדיות בתעתיק, למשל. וזה לודביק ואצוליק, אחד מאמני השפה הצ'כית ודמות מפתח בהיסטוריה התרבותית של צ'כוסלובקיה.

אז טעם המתרגמת הבכירה זה דבר אחד, ודבר שני היא העובדה שהוצאות הספרים בארץ קצת פחדניות. אני מנסה כבר שנתיים לעניין כמה מהן בספר אחד, בעיניי בפירוש הרומאן הצ'כי הגדול בה"א הידיעה, ספר שמכניס לכיס הקטן את כל הסופרלטיבים שנתתי ל"חזירי הים". אבל ההוצאות האלה אפילו לא קראו את הספר ולא ביררו עליו. ספר אחר נידחה בהוצאה "הוא נוצרי מדי", ספר נוסף בהוצאה אחרת כי "יידרשו הסברים לקוראים", וספר אחר נדחה כי "אנחנו צריכים גם למכור, לא רק לזכות בנקודות זכות של קהל קוראים מצומצם". מובן שהם צודקים. אבל מובן גם שככה לא בונים תרבות. על כל פנים, זו אחת הסיבות שפרסמתי לא מזמן בבלוג רשימה צנועה של ספרים שאני חושב שצריך לתרגם מצ'כית לעברית. אולי איזו הוצאה תרים את הכפפה. על כל ספר ברשימה ההיא יש עוד ארבעה שלא הזכרתי.

עוד בריאיון: למה דווקא ספרות צ'כית; מהם הקשיים המיוחדים לתרגום מצ'כית לעברית; והרבה על יאכים טופול ועל הקשיים המיוחדים שספריו מציבים למתרגמים. אני מודה לעדנה על ההזמנה להתראיין, ועל השאלות, שנהניתי מאוד להשיב עליהן. ב"רפובליקה הספרותית" התפרסמה לפני כשנתיים גם רשימה שלי על ביקורו האחרון של א.ב. יהושע בפראג — רשימה שאפשר לקרוא גם כאן, ב"מקרה מקרופולוס" ("יהודים בחלל").