ראה אור בתרגומי: "ביקורת המלים" מאת קארל צ'אפק, הוצ' כרמל

לכל הביקורות שנכתבו על הספר מאז שראה אור – [לחצו כאן]



זו היתה, במחילה, לידה קשה. הטקסטים המקובצים בספר הזה היו עבודת התרגום הקשה והמורכבת ביותר שידעתי, כזו שהכניסה את יאכים טופול לכיס הקטן (ומי שקרא את "לגרגר זפת" יכול ודאי לתאר לעצמו שזה לא מעט). איך בכלל אפשר לתרגם ספר שעוסק בשפה? התשובה שלי: מתוך אהבה, ועם הרבה בכי.

ביקורת המילים קארל צ'אפקאבל נתחיל מההתחלה. בהוצאת כרמל רואה אור תרגומי לספר "ביקורת המלים" לקארל צ'אפק. קוראיו הוותיקים של "מקרה מקרופולוס" זוכרים אולי שהתחלתי לתרגם את קובץ הטקסטים הזה סתם כך לעצמי. בבסיס הספר עומדים מאמרים קצרים שבהם בוחן צ'אפק בכישרון גדול את הדרכים שבהן אנו משתמשים-לרעה במלים מסוימות (למשל: אמת, תרבות, עיקרון, אלוהים). הבעיה הקשה ביותר בתרגום הספר הזה – וללא ספק, זו גם הסיבה שבעטיה הוא כנראה הספר הכי-פחות-מתורגם של צ'אפק (אני חושב שתורגם רק לשלוש או ארבע שפות) – היא בהכרח למצוא מקבילה ראויה בשפת היעד, ועוד כזו שתצליח להשתלב כראוי במשחקי המלים שצ'אפק מוכיח בעזרתם לא פעם את משמעותה האמיתית של המלה. הוסיפו לכך את העובדה שהספר עשיר בניבים וביטויים מקומיים, ולסיום גם את העובדה שצ'אפק היה איש רנסנס אמיתי, והשתמש במונחים מאלף תחומי מדע ועוד אחד (שהרי גם כתב לא פעם לקוראים שהיו דומים לו), ותקבלו מה שנקרא בצ'כית "אגוז תרגום" באורך של ספר. אם איני טועה, על התרגום לבדו (לא כולל עריכה וכיוצ"ב) עבדתי קרוב לשנה וחצי (בספר 147 עמודים, וזה לא שהתעצלתי במיוחד). שיוף סופי סיפקה עריכתם של לאה ותנחום אבגר – עורכי-תרגום מחוננים שאשמח לעבוד עמם על כל תרגום מעתה ועד עולם.

אני מצרף כאן את ההקדמה שכתבתי לספר, ואת תוכן העניינים, ומפציר בכם לקרוא את הספר הזה (שמחירו רק כשישים שקלים והוא יעשיר את עולמכם לאין שיעור). קחו בחשבון שאתם עלולים להיות מופתעים ומזועזעים נוכח הגילוי עד כמה רלוונטיים לישראל של היום הטקסטים הללו, שנכתבו בצ'כוסלובקיה לפני כ-85 שנה.



"ביקורת המלים" – הקדמת המתרגם

כריכת המהדורה הראשונה של "ביקורת המילים", בעיצובו של יוזף צ'אפק. (אוסף פרטי)

כריכת המהדורה הראשונה של "ביקורת המילים", בעיצובו של יוזף צ'אפק. (אוסף פרטי)

בשנת 1920, כשהוא כבר בעל טור מוכר בעיתונות הצ'כית, איגד קארֶל צ'אפק 52 טורים קצרים – כמספר השבועות בשנה – לכדי ספרון קטן בשם "ביקורת המילים" (Kritika slov). היו אלה טורים שעסקו כולם בבחינת הדרך שבה משתמשים בניֿהאדם במילים מסוימות בשפה: מה מסתירות מאחוריהן המילים הללו? מה עשוי לעמוד מאחורי הבחירה במילה מסוימת על פני רעותה, הדומה לה?

ראשיתו של פרוייקט "ביקורת המילים" בכמה טורים שפרסם צ'אפק בעיתון הבית שלו, "נארודני ליסטי", בין ינואר 1918 ומאי של אותה שנה – בסך הכול תשעה-עשר טורים, שהם תשעה-עשר הטקסטים הפותחים את הספר. אלה נדפסו בעיתון מדי שבוע, בימי ראשון. חמישה טורים נוספים ("-איזְם", "בסך הכול", "מאבק", "ניסיון", ו"רלטיבי") נדפסו בכתב-העת Kmen ("גזע העץ") בפברואר 1920, לקראת צאתו לאור של הקובץ. שאר הטקסטים ראו אור לראשונה בספר. עוד בימי חייו של צ'אפק ראו אור מהדורות נוספות של הקובץ "ביקורת המילים" (למשל ב-1927 וב-1929), ואחרי מותו נדפסו מהדורות שונות, מורחבות, שכללו טקסטים נוספים. הכרך המוכר ביותר ראה אור בשנת 1969, תחת הכותרת הכפולה "ביקורת המילים; בכלא המילים". כרך זה כולל את כל טורי "ביקורת המילים", וכן טקסטים נוספים, שרבים מהם מופיעים גם במבחר עברי ראשון זה.

בטורי "ביקורת המילים" יכלו הקוראים בני-הזמן לזהות רמזים סגנוניים ברורים ליצירות הפרוזה והפובליציסטיקה שצ'אפק עתיד לכתוב בהמשך חייו. הקורא העברי ימצא בהם אותו הומור צ'אפקי שכבר מוכר לו; אלא שהטורים הללו בהחלט מציגים גם פן אחר, לפעמים מעט רציני יותר, קרוב יותר אולי לצד האקדמי באישיותו של הסופר. צ'אפק היה דוקטור לפילוסופיה (אחד הטקסטים הראשונים מפרי עטו שראו אור כספר היה חיבור עיוני שעסק בפרגמטיזם) והטקסטים שכתב כבלשן חובב מאירים גם את הפן הזה באישיותו. ובכל זאת, פעמים רבות מבכר צ'אפק דווקא את הקול המתבדח, הסרקסטי אפילו, קול עוקצני שמדגים את יחסו המורכב לאנושות ולבני עמו. דבר אחד ודאי: הטקסטים הללו בהחלט מכילים בתוכם מאפיינים אידיאולוגיים-פילוסופיים שעתידים להעסיק את צ'אפק בכל יצירתו: רלטיביזם; דרישה לחמוק מהתקבעויות; התעמקות בפרטים קטנים שנתפסים לא-אחת כשוליים וטפלים, ומתגלים בפועל כבעלי חשיבות מכרעת למהלך הדברים. כפי שמעיד צ'אפק עצמו, פעמים מספר הוא תופס בטקסטים הללו את בימת המטיף והם הופכים למעין דרשות. צ'אפק מעמיד עצמו אז כמבקר חריף של העם והמדינה, וכמורה דרך אתי ומוראלי. לבטח היה נדהם לגלות עד כמה רלוונטיות דרשותיו גם היום; ועד כמה יפות הן גם למדינת ישראל בעשורה השני של המאה ה-21.

 בניגוד לרשימות "ביקורת המילים", שבהן הקפיד צ'אפק לעסוק בכל פעם במילה אחת (או למצער במספר מילים נרדפות), רבים מן הטקסטים המופיעים בחלקו השני של מבחר זה עוסקים לא במילה אחת כי אם בתֶמה, שאליה נקשרות מילים מספר (וכן ביטויים ופתגמים). אלה טקסטים שרבים מהם פוליטיים במובהק. כמעט כולם נדפסו לראשונה בעיתון "לידובה נוביני", שאליו עבר צ'אפק בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה. הרשימות המופיעות כאן נכתבו במהלך רוב שנות הקריירה הספרותית של מחברן: המוקדמת שבהן ("פתקאות") נדפסה ב-1921, והמאוחרת שבהן ("זוג אמירות") – במאי 1938, חודשים ספורים לפני שהלך לעולמו בחג המולד של אותה שנה. צ'אפק כתב עוד טקסטים רבים על השפה והלשון, שלא מצאו את דרכם לקובץ עברי זה: לעתים הם לוקליים מדי (ועוסקים, למשל, בקשרים שבין צ'כית וגרמנית), ולעתים הם עוסקים במילים ובביטויים שפשוט אין להם מקבילה ראויה בעברית. במבחר הנוכחי מופיעים, על כן, רק טקסטים העוסקים במילים ובביטויים שהקורא העברי ימצא בהם עניין – וגם זאת רק בתנאי שהטקסטים עומדים על רגליים עצמאיות. ככלל, הם מאורגנים כאן בסדר כרונולוגי, בהתאם לסדר פרסומם המקורי של הטקסטים בעיתונות. את המבחר חותמת הרשימה הקצרה "על המילה 'רובוט'", שבה מבהיר צ'אפק מי הגה את המילה, שהמצאתה מיוחסת פעמים רבות לו עצמו.

מטבע הדברים, כשמדובר בטקסטים העוסקים רובם ככולם במילים ובביטויים ספציפיים בשפה, טקסטים רבים דרשו התאמה מיוחדת במעבר מן המקור הצ'כי לעברית. אין לי ספק כי זו גם הסיבה לכך שהספר הזה הוא כנראה הפחות-מתורגם מבין ספריו של צ'אפק. מלאכת התרגום לא הייתה קלה, שכן הצ'כית והעברית רחוקות מאוד זו מזו; ובכל זאת: רק רשימה אחת מתוך 52 רשימות "ביקורת המילים" נותרה מחוץ לכרך זה – הרשימה הדנה במילה "אדמה". טקסט זה מבוסס כל-כולו על משחקי מילים בצ'כית, שבניגוד למשחקי המילים האחרים שהספר עשיר בהם, הפעם לא מצאנו כל דרך להעבירם לעברית; והוא כולל עיסוק נרחב בשמותיהם של כתבי-עת צ'כיים בני הזמן, ששמותיהם ותוכנם אינם אומרים דבר לקורא העברי. בנוסף, במקרים רבים בחרתי להוסיף הערות שוליים שנועדו להציג בקצרה רעיונות ואישים שצ'אפק מזכיר ברשימותיו; שהרי בתום הקריאה ברשימות הנבונות שלפנינו, נותר הקורא מוקסם לא רק מיכולת ההבחנה של מחברן, אלא גם ממגוון התחומים שהיה בקי בהם, ממגוון המקורות ששאב מהם, מהיכרותו עם כתבי הקודש ועם ההיסטוריה הצ'כית והעולמית, עם אגדות ומיתולוגיות, ומבקיאותו הלשונית לא רק בצ'כית כי אם גם בלטינית, יוונית, גרמנית, צרפתית ועוד.

***

כל מתרגם של צ'אפק נאלץ להודות, במוקדם או במאוחר, בקוצר ידו וידיעותיו. על כן אני מבקש לחתום הקדמה זו בשלמי תודה לאנשים שאלמלא ידיעותיהם ועזרתם – איש איש בתחומו – לא יכול היה תרגום זה לצאת מן הכוח אל הפועל. לתודה ראויים, אפוא, פרופ' אביעד קליינברג (לטינית); פרופ' משה צוקרמן (פילוסופיה); ד"ר נטע דורצ'ין (אֶנטומולוגיה); מר ארנושט נזמשקאל, מנהל המוזיאון הטכנולוגי הלאומי הצ'כי; ומר שמעון קר'יז' (היסטוריה צ'כית). לתודה רבה ראויים גם דינה מרקון, על האופטימיות שהובילה לתרגומו של ספר זה; וחברי הנבון נדב ליניאל, הקורא הראשון של התרגום, שמצא זמן להעיר עליו את הערותיו הנבונות. תודה מיוחדת, כתמיד ועוד יותר מתמיד, שלוחה לבת-זוגי מגדלנה קר'יז'ובה, מתרגמת מחוננת מעברית לצ'כית, אשר ללא תמיכתה, סבלנותה הבלתי-נדלית והערותיה מאירות העיניים והרב-לשוניות, לא היה תרגום זה בא לעולם כלל.

פאר פרידמן, פראג 2013



"ביקורת המלים" – תוכן העניינים

א. הקדמת המתרגם

ב. אילו הייתי בלשן (1935)

ג. ביקורת המילים (1920): אנחנו לעומת "אני"; אנחנו, אומתו של מישהו; השפעות זרות; חידוש; מדי; אפור; קדחתני; ללא "אתה"; שיבה אל מישהו; חובה; אמנות עממית; אמונות טפלות; בוקע; משימה; מוות; עמדה; מאחורינו; עיקרון; עקר, חסר תוחלת; -איזם; יצירתי; טבע; תרבות; רצון; דחף, אינסטינקט; קר; חייתי; עולמי; באופן לוגי; פתגמים; אמת; נקודת מבט; בסך הכל; להעריך מחדש; ביותר; שלנו, משלנו; מאבק; מעמד; רוח הזמן; פוליטיקה; חומרנות; לשחק; אלוהים; המחר; פורמלי; שאלה או בעיה; מזמן; ניסיון; יחסי, רלטיבי; חיים.

ד. בכלא המילים (1933)

ה. מתוך "פתקאות" (1921): כבר ברומא העתיקה; עקרונות יציבים; אילוץ פוליטי; המצב אינו יכול להימשך כך, פרדסטינציה.

ז. מתוך "כמה מילים" (1926): הממונה, האחראי; בולשביק.

ח. אמירות אחדות (1929): ציפור קטנה לחשה לי; כל ילד יודע; כל שועל מהלל את זנבו.

ט. על הפועל 'לִרצות' (1931)

י. על השפה היום (1932)

יא. שלוש פעמים אנחנו (1934): אנו, הדור הצעיר; אנו, המפלגה; אנו, הגוורדיה הוותיקה.

יב. להיות אדונים בביתנו (1935)

יג. מתוך "על עמדות" (1938): עמדה ביקורתית; עמדה עקרונית; עמדה אישית; עמדתנו; לגבש  עמדה.

יד. מתוך "כמה אמירות" (1938): אלה ימים רציניים; זכויותינו הטבעיות; מדיניות של יד קשה; כדי  להבטיח שלום.

טו.אמירות מספר (1938): רצון העם; לשאת נאום; להבטיח ידידות איתנה; יחסים מתוחים; להכיר; הטוב ביותר; אינטרסים; בשמו של דו-קיום שקט; יחסים קורקטיים.

טז. זוג אמירות (1938): מישהו מוכרח; העניין אינו כל-כך פשוט.

יז. על המילה "רובוט" (1933)