על "סלולרי" מאת סטיבן קינג

פורסם בגרסא אחרת ונטולת סרטי ב' ב"מעריב" הבוקר, 18.8.2006


לגרסא המודפסת, לחץ כאן

צדקתם של הטכנופובים

סטיבן קינג, סלולרי, מאנגלית: שלומית הנדלסמן, מודן, 358 עמ'

הטלפונים הסלולריים יביאו לקץ העולם, על פי ספרו החדש של סטיבן קינג, שאינו רק ספר אימה מוצלח אלא גם משל על יחסים בין בני אדם

חיים בקרבנו אנשים שלו ניתנה בידם ההזדמנות היו מבטלים את השפעות ה"קידמה" בלי לחשוב פעמיים, וחוזרים אל העידן התמים של נוצות כתיבה ויוני דואר. אם רק יתנו להם, הם ישמחו לעקור לבית קטן בכפר ולהימלט מרעש הטלפונים הסלולריים, שהצלצולים שהם משמיעים משתווים בעוצמתם רק לצעקות שנצעקות לתוכם כשאנשים מדברים בהם. במבט ראשון, נדמה ש"סלולרי" הוא בדיוק הספר לאנשים כאלה, תמהונים בעיני רובנו, שמאמינים באמת ובתמים שסוף העולם יגיע דרך הטלפונים הסלולריים. אבל מהר מאוד, חמישה עמודים בתוך הספר, גם הקורא הטכנופיל ביותר מתחיל להרהר ברצינות במעבר לכפר הרחוק ביותר שיוכל למצוא, רחוק מכל אנטנה.

קליי רידל, אמן קומיקס פרוד מאשתו ואב לבן, מסתובב בבוסטון כשאירועים נוראים מתחילים להתרגש סביבו: איש אחד תולש את האוזן של כלבו וצועק מילים חסרות פשר, נערה נושכת למוות אישה בצווארה, מכוניות מתנגשות, ובקיצור, הגיהינום מתפרץ. קליי מבין, יחד עם חבר חדש בשם טום, כי התופעה קשורה איכשהו לטלפונים הסלולריים, והשניים מגיעים למסקנה כי ה"פעימה", כפי שהם מכנים אותה, המועברת דרך הטלפונים, מנטרלת את החשיבה העצמית של אלה שנחשפים אליה. הם נסים על נפשם, ופותחים במסע ארוך אל מקום מבטחים. בדרך מצטרפת אליהם אליס, נערה בת 15 שאמה הפכה לאחת מאותם "מטורפי טלפון", מן הדמויות המקסימות ביותר בספר ואולי ביצירתו של קינג בכלל.

השאלות העיקריות המרחפות באוויר (בזמן-אוויר?) הן, כמובן, מי עומד מאחורי ה"פעימה", מה בעצם קורה למי שנחשף אליה והאם זהו אכן סוף העולם. עובדה אחת שמתבררת במהירות היא שמטורפי הטלפון מתאגדים בלהקות, פועלים בתבנית קבועה וגם נעשים חכמים יותר. בדרכם אל ביתו של קליי, שמבקש לדעת מה עלה בגורל בנו ואשתו בנפרד, מחליטים בני החבורה להשמיד את אחת מה"להקות" האלה, והחלטתם זו מניעה את רוב עלילת הספר, גוררת אחריה שלל אסונות.

"סלולרי" מצליח להיות לא רק ספר אימה אפקטיבי להחריד, אלא גם משל על עזרה הדדית ועל מעשים ותוצאותיהם. הספר נפתח במוטו מאת זיגמונד פרויד, "האיד אינו מסכים לדחיית סיפוקים", ובציטוט של קונראד לורנץ (אבי תורת האתנולוגיה): "התוקפנות האנושית נובעת מתוך אינסטינקט. בני האדם לא פיתחו שום מנגנונים טקסיים המעוררים עכבות נגד תוקפנות". קינג דן בתמות האלה, ולמעשה בקביעה המוכרת יותר והישנה יותר של תומס הובס, שאמר כי "אדם לאדם זאב". העולם שאחרי "הפעימה" מותיר שתי ברירות: אדם או זאב. בניגוד לרוב האנשים ב"סלולרי", החבורה של קליי מחליטה לדבוק דווקא באופציה השלישית והקשה מכולן: להישאר אדם בתוך הכאוס הבלתי נסבל, ולהפוך לזאב רק כשהאלטרנטיבה היא מוות.

קינג נעזר ברמיזות תרבותיות רבות אל סרטי קולנוע וספרים כדי להעשיר את העולם המסויט של אחרי-הפעימה. "ליל המתים החיים" הוא, כמובן, הסרט הראשון שחושבים עליו, ויחד איתו כל סרט זומבים וכל B-Movie אחר. יש גם רמיזות מפורשות אל ספר האימה הקלאסי "רוחות בהיל האוס", של שירלי ג'קסון, אל "שחר המתים", סרט ההמשך ל"ליל המתים החיים", ואפילו התכתבות חביבה עם "אסכולה ישנה", ספרו של טוביאס וולף, שקינג משתמש בו יפה כדי לאפיין את אחת מדמויותיו.

הספר זכה בחו"ל לתהודה יח"צנית עוד בשעת כתיבתו, כשקינג הציע למכירה פומבית דמות מרכזית בספר. פאם אלכסנדר מפלורידה זכתה בכבוד תמורת סכום פעוט של כ- 25,000 דולר, וביקשה לקרוא לדמות על שם אחיה, ריי יואיזנגה. ריי של "סלולרי" הוא אחד מחבריו החדשים של קליי, וגם אם יואיזנגה האמיתי עלול להתאכזב מעט מסופו הטראגי של בן דמותו, הוא לפחות זכה לחיי נצח ספרותיים, ותמיד יכול להתנחם בתרומתו הנאה לעלילה.

אבל הוא לא זקוק ליח"צנות כזו, כי "סלולרי", על דמויותיו הנהדרות ועלילתו הכובשת, יגרום גם למי שאינם חסידיו הקבועים של קינג להאמין בו. הספר אמנם אינו חף מפגמים – אם קוראים אותו לאט מדי ניכרת ירידת מתח באזור הרבע השלישי שלו, והזומבים הטלפוניים הטלפתיים מפסיקים קצת להטריד – אבל הוא בהחלט הישג מרשים לסופר שכבר נדמה שכתב את ספרי האימה הטובים שלו אי-שם בשנות השבעים והשמונים.

11 Comments

  1. ?שקופץ במחשבה

    .אינגלוז נלוז
    ?"מה עם "עולה בדעתך

    • Re: ?שקופץ במחשבה

      טופל, בערך.

  2. ביקורת נאה
    אבל תמיד הספרים של סטיבן קינג בנויים אותו דבר וזה משעמם

    בנאדם עם חיים נורמלים > דברים מוזרים מתחילים לקרות אבל בקטנה < בעזרת דמות משנה הבנאדם מתחיל לחקור למה הם קורים > הופעה של דמות ביזארית כלשהי > רילי סיק שיט הפנז > הדמות הראשית מגלה את הסוד הנורא מאחורי ההתרחשויות ויוצאת לטפל בעניין > סוף או בעצם התחלה בוהאהאאהאהאא

    אני לא מתה עליו.

    • גם אני לא מת עליו, בלשון המעטה. רוב הדיונים שהיו לי עם אנשים
      כשקיבלתי את הספר הזה התחילו ב"אני לא אוהב את סטיבן קינג". ובכל זאת,
      ולמרות הנוסחא הזו, שהיא מדוייקת לגמרי, וואללה, משהו פה עובד. חלק
      גדול מזה בזכות הדמות של אליס.

      רילי סיק שיט הפנז. אני אשתמש בזה :)

      • אהבתי את הספר שלו עם הזקן והגמדים עם החלוקים
        יודע על מה אני מדברת?

        • אההההההההההההה… לא…

        • אינסומניה?

          • כן!!!!!!

          • עכשיו אפשר לישון בשקט

            (הו, לץ)

    • אבל הוא כותב גאוני. שלא תביני אותי לא נכון, הספרים הרעים שלו מאוסים בצורה יוצאת-דופן ויש הרבה מהם, אבל אין עליו בפרטים הקטנים של הסטוריטלינג – ובמקרים שגם שאר הספר יצא, בטעות, טוב, החווייה פשוט מופלאה. נדמה לי שכבר כתבתי את זה פה, אבל בכל מקרה, אף אחד לא יודע לתת כמוהו תיאורים שגורמים לי להרגיש את הדשא מתחת לכפות הרגליים של הגיבור.

  3. על 4 ספרים סטיפן קינג עומד – "מיזרי" "זה" "דברים שצריך" ו"עיני הדרקון", טוב נו אולי גם חצי מהעמדה. חוץ מאלה טוב היה עושה אם היה מסתפק בכתיבת סיפורים קצרים שיהפכו לסרטים מעולים (the body, shawshank redemption)

סגור לתגובות

המאמר סגור לתגובות ! לא ניתן להשאיר תגובה.