על מקור המלה "רובוט", מאת קארל צ'אפק

האנקדוטה הידועה ביותר ביחס לקארל צ'אפק גורסת כי הוא שהמציא את המלה "רובוט". למרבה הצער, אנקדוטה ידועה-ביותר זו היא גם האנקדוטה השגויה ביותר ביחס אליו. שכן, קארל צ'אפק היה ללא ספק הראשון שעשה שימוש במלה הזו; אבל, כפי שהעיד בעצמו, לא הוא זה שהמציאהּ.

המלה "רובוט" הופיעה לראשונה במחזהו של קארל צ'אפק, RUR – Rossum's Universal Robots (האנגלית במקור). המחזה, משנת 1920, מתרחש רובו ככולו על אי, שבו נמצא מפעלו של ד"ר רוזום (בצ'כית: היגיון), המייצר מכונות דמויות-אדם בעלות תודעה ויכולת לימוד. אלה יכולות לשמש בכל עבודה, מאירוח ועד עבודה משרדית. הן ניחנות בכל התכונות האנושיות, ואף נראות ממש כבני אדם — רק תכונה אחת חסרה להן: היכולת לחוש רגשות. חסרה להם הנפש. משעולה בידם של הרובוטים לפתח לעצמם רגשות, ומשבני האדם החלו לנצל את הרובוטים לצרכים שלא לשמם נועדו, פורץ מרד רובוטים גדול שסופו בהשמדת האנושות כולה. אין זו יצירתו הגדולה ביותר של צ'אפק: לפרקים יש בה אף דבר-מה דידקטי במקצת; אבל כבר ב-1920 הציג צ'אפק את התמות שיעסיקו אותו בכל שנות יצירתו, ויגיעו לשיאן ביצירת-המופת שלו, "המלחמה בסלמנדרות", בשנת 1936. מקור המילה "רובוט" בשם העצם הצ'כי robota, שפירושו "עבודה קשה".

מכונה דמוית-אדם הופיעה בספרות, כמובן, שנים רבות לפני המחזה RUR (כבר בראשית המאה ה-19 כתב א.ת.א הופמן על מכונה אנושית נעה; והאם אין הגולם מפראג מעין רובוט בעצמו?). אבל צ'אפק קרא להן בשם קולע, המבוסס על המלה הצ'כית לעבודת פרך. באשר הופיעה במחזהו, יוחסה המלה רובוט מטבע הדברים לקארל צ'אפק. אלא שבמאמר קצר שפרסם בעיתון "לידובה נוביני" ב-24 בדצמבר 1933, ביקש צ'אפק להעמיד דברים על דיוקם: היה זה אחיו יוזף שהגה את המלה. המאמר הקצר הזה מעיד רבות על הקשר בין האחים צ'אפק, שכתבו יחדיו ועבדו יחדיו ואף גרו יחדיו שנים רבות.  הפרופסור חודובה הנזכר בפתיחת הטקסט הוא פרנטישק חודובה (František Chudoba), פרופסור לספרות אנגלית, היסטוריון של הספרות, מתרגם ומייסד המחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת מסריק בברנו. הטקסט מובא כאן, כרגיל, בתרגומי מצ'כית, והקריקטורה משמאל, המציגה את קארל צ'אפק בדמות רובוט מן המחזה RUR, היא פרי עטו של יוזף. עוד על האוטופיות והדיסטופיות של קארל צ'אפק תוכלו לשמוע בשיחה שקיים עמי ערן סבאג, לפני כשנה, בגלי-צה"ל.

מעניין לציין, אגב, כי גם יוזף צ'אפק עצמו כתב על מכונה דמוית-אדם בסיפור הקצר "השתיין" משנת 1917, כלומר כשלוש שנים לפני אחיו הצעיר.

הוא קרא לה : "אוטומט".



על מקור המלה "רובוט" (מצ'כית: פאר פרידמן)

הערה מאת הפרופסור חודובה באשר למקורותיה של המלה "רובוט" ונגזרותיה ווחדירתן אל השפה האנגלית, כפי שהדברים מופיעים במילון אוקספורד, מזכירה לי חוב ישן. את המלה הזו לא המציא, למעשה, מחברו של המחזה RUR, אשר רק הפיח בה חיים.
היה זה כך: הרעיון למחזה עלה בדעתו של המחבר האמור ברגע אחד בלתי-מורגש. בעודו חם מהתנור רץ עמו אל אחיו יוזף, צייר, שבדיוק עמד מול הכַּן וצייר על הבד ורשם עד שרשרש תחת ידיו.
"שמע, יוזף," פתח המחבר, "ייתכן שהיה לי רעיון למחזה".
"איזה מין מחזה", נהם הצייר (באמת נהם, שכן אחז מכחול בין שיניו).
המחבר סיפר לו בקצרה את העלילה.
"אז כתוב זאת", הפליט הצייר, מבלי שנטל מפיו את המכחול או חדל לצבוע את הבד. הייתה זו אדישות מעליבה כמעט.
"אך איני יודע", אמר המחבר, "כיצד עליי לכנות את הפועלים המלאכותיים הללו. הייתי קורא להם עבדנים, אך זה נשמע לי למדני מדי".
"אז קרא להם רובוטים", מלמל הצייר, המכחול בין שפתיו, והוסיף לצייר. וכך היה. כך נולדה המלה רובוט; ותהא זו הכרה ביוצרה האמיתי.

משמאל לימין: קארל צ'אפק, יוזף צ'אפק, פרנטישק חודובה

משמאל לימין: קארל צ'אפק, יוזף צ'אפק, פרנטישק חודובה

ציור מאת יוזף צ'אפק, מחשובי הקוביסטים הצ'כים (חלק מאוסף מוזיאון הקוביזם הצ'כי בפראג)

ציור מאת יוזף צ'אפק, מחשובי הקוביסטים הצ'כים (חלק מאוסף מוזיאון הקוביזם הצ'כי בפראג)