קארל צ'אפק על שלום אש

ספרו של שלום אש, "האם", בתרגום לצ'כית. הוצאת Družstevní práce Praha, משנת 1993

ספרו של שלום אש, "האם", בתרגום לצ'כית. הוצאת Družstevní práce Praha, משנת 1993

רבים אנשי הרוח והספרות שפגש צ'אפק בחייו, ועל רבים כתב — בין אם רשמים אישיים ממפגשים אלה, בין אם רצנזיות או ביקורות ספרותיות. בכל זאת מפתיע מעט לגלות בכתביו שני אזכורים למפגשים עם הסופר היידי שלום אַש — ובהם רשימה קצרה שכתב ופרסם בעיתון "לידובה נוביני" בשנת 1936, רשימה שיוחדה אך ורק לתיאורו של אש, ושניכרת בה התרשמותו של צ'אפק מאופיו של האיש ומדרכו. אבל עוד קודם לכן, כבר בשנת 1931, ובאותו עיתון, הזכיר צ'אפק את אש לראשונה. ביוני אותה שנה התקיים בפראג קונגרס של ארגון PEN, שצ'אפק נמנה על באיו (על קשריו עם הארגון קראו כאן). בטקסט שפרסם ב"לידובה נוביני" ב-25 ביולי, ושנכלל אחר כך גם בספר המסעות שלו "תמונות מהולנד" (1932), מתאר צ'אפק שניים מן הנוכחים בוועידה — שלום אש ויוֹבַן דוצ'יץ':

שלום אש, משורר היידיש1, גליציאני במוצאו, יהודי דברן ולבבי, וכפילו, היוגוסלבי דוצ'יץ'; כדי לא להתבלבל ביניהם, אמרו בקונגרס: "כאשר אתה חושב שאתה מדבר עם אש, סימן שזהו דוצ'יץ'; כשאתה חושב שעם דוצ'יץ' אתה מדבר, הרי שזהו שלום אש — רק כך אפשר להבדיל ביניהם".

הנה גם הרשימה המעניינת, גם אם קצרה, שבה מתאר צ'אפק את שלום אש (לידובה נוביני, 14 בפברואר 1936), ושפורסמה לרגל ביקורו של אש בפראג. הטקסט מובא כאן בשלמותו, בתרגומי מצ'כית. בקרוב אפרסם רשימה נפרדת, על הדרך שבה התייחס ליהודים הנשיא הנערץ תומאש מסריק, כפי שתיארהּ לצ'אפק הנשיא עצמו.


שלום אש

שלום אש

שלום אש

גדול למדי ורחב ממדים, אף חזק לו ופנים רכות; יליד פולין, אמריקני לפי אזרחותו, תושב ניס. "איני מדבר היטב גרמנית, אף לא רוסית, אף לא אנגלית," הוא מתנצל, "אני יודע רק יידיש". ונראה שהיה רוצה לדעת צ'כית; זו עבורו שפה רכה, עיצוריה מרוככים, כמו כשמדברת אם אל ילדהּ, כך גורס מחבר [הרומאן] "האם". יהודי הוא על פי אמונתו וגם על פי אופיו; אך יש דבר-מה סלאבי לאין-שיעור ברגישותו ובתמימותו, בטבעו הפרוע והפתוח, ובנטייתו, שאותה אין הוא מסתיר, להתרגשות. הוא אופטימיסט בנפשו, אך אינו נכון להשלים עם שתי האכזבות המייסרות של חייו: האחת היא הבולשביזם הרוסי, השניה היא הנאציזם הגרמני. בפראג הוא חש עצמו מאושר: בגלל הכבוד למסריק, בגלל הרומנטיקה המאיימת של העיר העתיקה, ובגללנו-אנו: "אתם ביקורתיים ומבינים הומור," הוא אומר; "אלה שתיהן ערבויות לחירות". והוא נזכר  כיצד בשנת אלף תשע מאות ושמונה עשרה חגגו בני-ארצנו בניו-יורק את ראשית עצמאותנו בזיקוקין די-נור ובתהלוכות; הצטרפו אז אל התהלוכה כל שכניהם היהודים בני כל השפות בברכות חתונה: Mazltov2! הרבה מזל! ובאותה ברכת "מזל טוב" בירך שלום אש את הרפובליקה שלנו.

  1. צ'אפק משתמש כאן במלה "ז'רגון" ככינוי ליידיש. []
  2. כך במקור. []