חמישה דברים בשבח המטבח הצ'כי (פוסט אורח)

הרשימה הבאה היא סנונית ראשונה בשיתוף פעולה מרגש-באמת. Girl in Czechland הוא כנראה הבלוג האנגלי הטוב ביותר שעוסק בחיים בצ'כיה. הכותבת, ששמה אינו ידוע, היא אנגליה צעירה שגרה בצ'כיה עם בעלה הצ'כי, שאותו היא מכנה צ'כמן. היא כותבת נפלא על סבתות צ'כיות, חגים מוזרים, מנהגים אקסצנטריים של האומה הצ'כית, ועל אוכל. מדי פעם אביא כאן רשימות מפרי עטה, בתרגומי מאנגלית. אני מקווה שאצליח לעשות עמה חסד, שהרי אנגלית היא לא השפה שממנה אני רגיל לתרגם, ואני מקווה שקוראי "מקרה מקרופולוס" ישמחו בתוספת חדשה זו. גם אם אני לא תמיד מסכים איתה (היי, יש לפחות חמש סיבות טובות אחרות לאהוב את המטבח הצ'כי, פרט לאלה שבחרה להלן!), היא עדיין כותבת על אורח החיים הצ'כי טוב יותר מרבים אחרים.

אוכל צ'כי: גולאש עם כופתאות (למעלה) ועם קרוקטים - פירה תפוחי אדמה מטוגן (צילום: פאר פרידמן)

אוכל צ'כי: גולאש עם כופתאות (למעלה) ועם קרוקטים - פירה תפוחי אדמה מטוגן (צילום: פאר פרידמן)

חמישה דברים בשבח המטבח הצ'כי

רוהליק היא לחמניה פשוטה שנמכרת במחיר ששווה לכמה אגורות ישראליות. הצ'כים קונים כמה כאלה ומכרסמים אותן במהלך היום (צילום: wikimedia commons)

רוהליק היא לחמניה פשוטה שנמכרת במחיר ששווה לכמה אגורות ישראליות. הצ'כים קונים כמה כאלה ומכרסמים אותן במהלך היום (צילום: wikimedia commons)

המטבח הצ'כי זכה בעיקר להתעלמות מצד שאר העולם. זהו טעם נרכש, כמו זיתים או שוקולד מריר. אך משזה נאמר, יש לי תיאוריה משלי ולפיה האוכל הצ'כי – או, לכל הפחות, המאכלים המזוהים עמו ביותר – יכולים לכבוש את העולם. קחו לדוגמא את המסעדה הלונדונית האופנתית סיינט ג'ון, חלוצת הז'אנר המכונה "אכילה מראש ועד זנב". המסעדה מגישה מנות כמו אוזני חזיר, לבבות ברווזים, ואפילו סנאים. המטבח הצ'כי, המאופיין במנות כבדות של בשר בבישול איטי, כזה שמוגש ברטבים סמיכים לצד כופתאות, יכול בקלות להפוך למזון-הנחמה הרטרו-מודרני האולטימטיבי.

אולי. על כל פנים, הנה חמש הסיבות שלי שבזכותן אני אוהבת לאכול בצ'כלנד.

1. זה אוכל פשוט וטוב (או: אוכל של גברים)

svíčková (צילום: wikimedia commons)

סביצ'קובה (svíčková) וכופתאות לחם (צילום: wikimedia commons)

"פשוט וטוב" היא הקלישאה האולטימטיבית בכתיבה על אוכל, אבל אין דרך טובה יותר לתאר זאת. המטבח הצ'כי אינו מטרוסקסואל: זה אוכל של גברים. אין דבר מנחם יותר ביום חורף קר מסביצ'קובה [svíčkova] (פילה בקר שמוגש ברוטב ירקות קטיפתי, עם טיפת שמנת ופירות יער), גולאש, או הקלאסיקה הצ'כית vepřo-knedlo-zelo: בשר חזיר, כרוב וכופתאות. ואת הכל אפשר לשטוף עם בירה. שלא כמונו באנגליה, שהחלפנו בשמחה את צלי הבקר בעוף טנדורי, אחת הדרכים שבהן אוחזים הצ'כים בזהותם הלאומית היא בעזרת האוכל. הצ'כים לא אוכלים את המאכלים הלאומיים שלהם רק בימי ראשון או באיזו ארוחת-בוקר נהנתנית מזדמנת, כי אם בארוחות הצהריים מדי יום, בגשם או בחום. אני עדיין תוהה כיצד יכולים כולם ליהנות מגולאש ומכופתאות כשבחוץ שלושים-וחמש מעלות, אבל היי, אני שותה תה גם בשרב הכבד ביותר.

 2. הקנדליק הצנוע: כופתאות

קנדליק תפוחי אדמה (צילום: wikimedia commons)

קנדליק תפוחי אדמה (צילום: wikimedia commons)

כשאת ניצבת מול צלחת האוכל הצ'כי הראשונה שלך, יש מספר דברים שעשויים לבלבל אותך. ראשית, היכן הירקות? שנית, מהם עיגולי הבצק המוזרים הללו ליד הבשר? הרשו לי להציג לכם את הקנדליק (knedlík). יש שני סוגים עיקריים: מקמח ומתפוחי-אדמה. למיטב הבנתי, הדרך הנכונה היא לקחת חתיכה קטנה על המזלג עם מעט בשר וקצת רוטב, ולבלוע.

כמו כופתאות מארצות אחרות, הקנדליק רבגוני. הוא יכול להיות מתוק או מלוח; אם לא חשקה נפשך בגרסת הבשר הכבדה, תוכל להתענג על קנדליק ממולא באוכמניות או שזיפים כמנה עיקרית. פרוע אבל נחמד. אפשר למלא אותם: אני מפנטזת בלי הרף על ארוחת צהריים שאכלתי שבוע לפני שהגעתי לבית-החולים — כופתאות ממולאות בבשר חזיר מעושן, כרוב מתוק ובצלים מטוגנים, שנשטפו אל הקיבה עם בירה. אין סיכוי שאחזור על ההתנסות הזאת בקרוב. שתלך משטרת-המזון הצ'כית לעזאזל!

3. פו הדוב צדק! יוחזרו ארוחות-העשר! ה-svačina

בהתחלה חשבתי שהמלה הצ'כית svačina פירושה סנדוויץ', אבל מסתבר שהתרגום הנכון הוא משהו כמו ארוחת-עשר – משהו קל שאוכלים באמצע הבוקר. למרבה הצער, באנגליה הצטמצם השימוש במלה מאז ימיו של פו הדוב, שהנישנוש האהוב עליו היה כמויות של דבש, אבל אני לגמרי בעד החזרתו של הרעיון הזה. במיוחד כשנראה שאפשר לעשות משהו דמוי הפסקת-עשר גם מוקדם אחר הצהריים ולא רק באמצע הבוקר, או כך לפחות מספרים לי.

4. מרקים, מרקים, מרקים

הצ'כים אוהבים מרקים. אלה מוגשים בדרך כלל עם כל מנה עיקרית — ובצ'כלנד נוהגים לאכול את הארוחה העיקרית בצהריים – כך שצ'כמן הבהיר לי שזו טעות לכנותם "מנה ראשונה". זה פשוט מרק. ברמבורצ'קה [bramboračka; מרק תפוחי אדמה], צ'וצ'קובה [čočková; מרק עדשים], צ'סנקובה [česneková; מרק שום]: כולם טעימים למדיי. מרקים אחרים, עם זאת, מיועדים לאמיצי-לב בלבד. כמו למשל הפרדלצ'קה [prdelačka].

Koláč (צילום: wikimedia commons)

koláč (צילום: wikimedia commons)

תרגום? מילולית: מרק תחת. המרכיב העיקרי בו הוא נקניק דם. טעמתי אותו בפעם הראשונה (והאחרונה) כשצ'כמן ואני לנּו בפנסיון קטן בהרים והיתה רק מנה אחת בתפריט. "אל תגיד לי מה יש בפנים עד שלא אגמור לאכול", אמרתי לו.

 5. אז אוֹכַל עוגות – או קוֹלָאץ'!

איך אפשר בכלל להתלונן על ארץ שבה זה לחלוטין מקובל לאכול עוגה לארוחת בוקר? אני חושבת שהקולאץ' [koláč] – סוג של מאפה (לא עוגה במובן הצר של המלה; התרגום הטוב ביותר למלה זו יהיה dort) שעליו יש בדרך כלל ציפוי של פרג מתוק – לגמרי בשל לייצוא. אין ספק שמחמיצים כאן הזדמנות שיווקית. עם קצת מיתוג נכון, הקולאץ' יוכל להפוך לפינוק אהוב בארוחת-הבוקר, לפחות כמו הקרואסון או הפה-או-שוקולה! זוהי התשובה לאותה הרעה-לכאורה במצב הכלכלה הצ'כית! הודיעו בדחיפות לראש הממשלה נֶצָ'אס!

 כל הדיבורים האלה על אוכל עשו אותי רעבה. אני הולכת לבדוק מה מצבה של קדרת החזיר בתפוחים שהשארתי בתנור לבישול איטי.




Girl in Czechland is a British woman who decided to fall down the rabbit hole and experience the strange yet oddly familiar world that is Czechland. She writes about life in Czechland from a quirky, sideways perspective. This post was originally published under the title In Praise of Czech Cuisine: 5 reasons to love dining in Czechland on her own blog. It was translated into Hebrew by Pierre Pe'er Friedmann, for makropulos.net.