“בעת קריאת השירים שתורגמו מן השפה הצ’כית, השפה השירית של פרידמן היא טבעית וקולחת, כך שקוראם בעברית אינו חש מופסד, כפי שקורה לא אחת בקריאת שירה מתורגמת.”

“מתרגם הספר, פאר פרידמן, יוֹרשָהּ של רות בונדי כמיסטר-ספרות-צ’כיה בישראל [...] הוסיף לספר הערות, וגם אחרית דבר ידענית על אודות המחבר ועל אודות הספר, המפרשת אותו היטב, מצביעה על התופעות הראויות לתשומת לב ואינה מותירה לסוקרים כמוני הרבה מקום להתגדר בו. ההדגמות שהוא מספק מתוך פרטים המוכמנים בספר הן אמנם על קצה המזלג, ונחמד להוסיף עליהן כהנה וכהנה, אך מוטב לא לגזול מהקורא את העונג המצמרר שבגילוי עוד מוקשים המוטמנים בספר ועוד מראות-מהפכות המוסתרות בו.”

“הכתיבה של פוקס מוחשת לקורא כמוקפדת מאד ולכן הוא ער לחזרות הרבות והמכוונות שיש כאן, שהן גם האחראיות, לעתים, להומור שכיניתי אקסצנטרי או נונסנסי. [...] ראוי לשבח, אם כן, פאר פרידמן שתרגם את הספר והוסיף אחרית דבר מעניינת על מקומו בספרות הצ’כית ועל השערורייה שבאי תרגום הרומן לעברית עד כה.”

“לעיתים רחוקות זוכה קהילת קוראי הספרים לגלות שממש מתחת לאף, במשך שנים ארוכות, הסתתרה לה יצירת מופת ספרותית ומסיבות כאלה ואחרות נעלמה מן העין. אבל הנה הגיע לפתחנו “שורף הגופות” של לדיסלב פוקס בתרגומו הנהדר של פאר פרידמן וכמו באחת הסצנות הראשונות בספר הוא מסיט מסך כבד של תיאטרון, מזמין את קרני השמש להיכנס ומאפשר לנו דרך החרך שהוא הספר להתוודע ליצירתו של אחד מגדולי הספרות הצ’כית במאה ה־20.”

“התרגום, נקדים ונאמר, ממשיך מסורת של מתרגמי צ’אפק הרבים, שראוי להוקיר את תרומתם להצלחת התקבלות יצירותיו הספרותיות בקרב קוראי העברית. אף כי הספר אינו בשום פנים ואופן ספר בלשנות, בוודאי לא במובן המקובל של המונח, מובטח לו שיסב נחת לקוראי “לשוננו” ולקוראים אחרים שחיבתם שמורה למילים ועולמותיהן.”

“הקובץ הזה, בלוויית טורים נוספים שנכתבו ברוח דומה, ראה עתה אור בתרגום עברי נעים וידעני, מעשה ידיו של פאר פרידמן, שגם בחר את הקטעים והוסיף להם הקדמה מאלפת. תרגום של ספר כזה הוא מעשה רב, שכן מטבע הדברים הטקסט מנתח מלים צ’כיות בעלות מטען צ’כי, והמקבילה העברית לא תמיד מזומנת למתרגם. אבל פרידמן מתמודד עם המשימה בחן ובאלגנטיות, ולמעט מקומות ספורים התרגום לא נשמע כפוי או מלאכותי.”