“בישראל ניצחה בסופו של דבר התרבות המערבית. הוויכוח שמתואר ‘מסע אל תום האלף’ הוא ויכוח דתי, כי לא היו ויכוחים אחרים. בישראל של היום, בוויכוח על הקודים המוסריים בין דת וחילוניות, נפרצו הגבולות בין שתי קבוצות היהודים: במחנה הדתי יש גם אשכנזים וגם ספרדים, וכך גם במחנה החילוני. כתבתי על זה ב"אחיזת מולדת": כל היהודים שהגיעו לא"י נדרשו לשנות משהו מהותי בקיום שלהם, להפוך מיהודים גלותיים ל'יהודים שלמים', שזה ביטוי שאני משתמש בו ויש לו אחיזה במקורות הציוניים; להפוך מיהודי שחי בתוך מערכת "גויית" ליהודי שלוקח אחריות מלאה על עצמו. אבל היהודים המזרחיים היו צריכים לעשות עוד מהפכה, מתרבות מזרחית-איסלמית אל תרבות מערבית. דרשו את זה מהם. הם נדרשו להיכנס אל המחשבה והטכנולוגיה המערבית. זו היתה בעיה. אני לא אומר שהאנשים שבאו מעיירות בפולין או ברוסיה היו ממש אנשי פרוסט ופלובר; אבל היה להם לפחות קשר כלשהו לתרבות המערבית, דרך התרבות הרוסית. הלחץ הזה על המזרחים, שבאו מארצות מפגרות מבחינה טכנולוגית, ומתרבות אחרת, לא טכנולוגית – כל זה השאיר אותם בצד וקיפח אותם.”
בדצמבר 2013 שוחחתי בפראג עם א.ב. יהושע, לרגל צאתו בצ’כית של הרומאן “מסע אל תום האלף”. הראיון פורסם בעיתון הצ’כי Lidové noviny ב-8 בינואר 2014. יהושע מדבר ארוכות על חיים בתוך ההיסטוריה, על ספרות, על עבודה מול עורך מתערב, על מיתוסים ועל אחריות.
Read More