כמו רות בונדי באחרית הדבר שלה, גם את הרשימה הזו ראוי לפתוח בהבהרה, לראשונה בשמונה שנות כתיבה במדור הזה: הפעם אני כנראה משוחד. אני אוהב את קארֶל צ'אפק אהבת נפש; לטוב ולרע, הקדשתי את חיי האקדמיים לחקר יצירתו; ו"שנת הגנן" שלו, שרואה עכשיו אור בתרגום עברי, היה הראשון מספריו שקראתי, ומקום מיוחד שמור לו בלבי. בכתיבתו המגוונת כל-כך, שנעה מפיליטונים אקטואליים, דרך סיפורים בלשיים ועד מדע בדיוני, יש בו משהו לכולם. ומה עם "שנת הגנן"? באופן מפתיע, מבין הספרים הרבים שכתב, זו כנראה יצירתו היחידה שזמינה לקוראי אנגלית וגרמנית כמעט ברציפות מאז שנות השלושים. יש רומאנים גדולים של צ'אפק (בראשם "קְרַקָטִיט" המוקדם, המהמם) שנדפסו באנגלית לאחרונה בשנות השלושים ומאז אינם זמינים עוד בתרגום. ובכל זאת נדמה ש"שנת הגנן" יוצא דופן בכתיבתו של צ'אפק. עד כדי כך יוצא דופן, שבלבל אפילו את ויליאם הארקינס, מחשובי החוקרים של יצירתו ושל ספרויות סלאביות בכלל, שהצליח רק לומר שזה ספר מצחיק מאוד, ואינטימי.
גרסה מלאה של הרשימה שפורסמה במדור הספרות של מעריב, 9 באפריל 2010
Read More