קארל צ'אפק: פשרה

המלה "פשרה" היא אחד הכלים הפוליטיים החשובים ביותר. משתמשים בו בשתי משמעויות נבדלות זו מזו:

1. אנשים שניחנו בעקרונות פוליטיים נחרצים ביותר, מכנים בשם "פשרה" את כל מה שאינו ממלא את אותם עקרונות נחרצים שהוזכרו לעיל, אף אם לא בהם העניין במקרה הנדון. ישנם אנשים הרואים בחליפה אפורה מעין "פשרה" בין חליפה שחורה וחליפה לבנה, וזאת גם במקרים שבהם חליפה שחורה וחליפה לבנה, שתיהן כאחת, אינן הולמות את הסיטואציה. יש אנשים, שעבורם "רה" הוא פשרה בין דו ומי, ובעד שום הון שבעולם לא יסכימו להכיר כי זהו תו נקי ועצמאי כמו מי או דו. המרכז הפוליטי הוא עבורם פשרה בין מהפכנות פראית וראקציונריות ימי-ביניימית. הבוקר אינו רק בוקר, כי אם פשרה בין חצות הליל וחצות היום. יבש פירושו באמת פשרה בין מים ואש, וכן הלאה. המלה "פשרה" משמשת במובן זה כביטוי לבוז קיצוני; מסמנים בעזרתה בינוניות, היעדר עקרונות, ובקצרה: פשרה פחדנית.

2. מצד אחר, אלה המגיעים מן הזירה הפוליטית המעשית, מדברים על פשרה ובפניהם ניכר כי ידעו את קשיי החיים והקריבו איזה קרבן. בפוליטיקה, הם אומרים, הכרח הוא להתפשר. עקרונות הם אמנם דבר יפה, אך יש לסגת מהם מעט על מנת למצוא את המרכז בין אינטרסים מנוגדים. הגשמנו חלק מתוכניתנו; להגשים את כולה – זאת, למרבה הצער, לא עלה בידנו, ונאלצנו להקריב קורבן מסוים. באופן עקרוני אמור היה הדבר לעלות טוב יותר, אך הלכה למעשה יכול היה הכול להסתיים גם באופן עוד יותר גרוע. בקצרה: ניצחנו, במחיר ויתורים מסוימים.

אילו התנפל עליי אחד מנושיי והיה דורש ממני אלף כתר, לא היה בא על סיפוקו עד תום, מן הטעם הפשוט שלגמרי במקרה אין לי בכיסי אלף כתר. אילו נתתי לו מאה ועשרים כתר, הייתי נותן לו את כל שיש לי. זו אפוא אינה פשרה, שכן נותן הייתי את כל שברשותי. אילו הייתי נושא ונותן עמו והיינו מגיעים להסכמה על סך עשרים וחמישה כתרים, זו היתה פשרה. אפשר היה להגיע להסכמה גם על סך עשרים כתר או חמישים – זהו, ככלות הכול, בסיסה של הפשרה, שאיננה בדיוק מוגבלת: תלוי כמה מתמקחים. פשרה אין פירושה לעשות כל שביכולתי, כי אם לעשות כמה שפחות מכפי יכולתי. פשרה פירושה שהתוצאה אף עשויה להיות שונה במובנים רבים. פשרה אינה כוח שקול. פשרה אינה אמצע, אין היא "שביל הזהב", שכן היא נעה בשדה רחב של אפשרויות.

אם מהנדס מתכנן קו רכבת, הוא לא יעביר אותו על פסגת ההר, כי אם למרגלותיו, בעקלתון. עיקולים כאלה אינם פשרה בין דרכה הישרה של המסילה ובין גובהו של ההר; זוהי פשוט התמודדות מדויקת מאוד עם עובדות ריאליות. בפוליטיקה, עם זאת, לא עובדים באופן הנדסי. עושים פרויקט ומחכים לראות באילו מכשולים ייתקל, ורק אחר כך מטפלים בפיתולים. אם פותרים הכל על דרך הפשרה, פירושו של דבר שלא לקחו בחשבון מראש את הנסיבות ואת התנאים, שעמם יצטרכו אחר כך להתמודד באופן מעשי. לזה קוראים כיבוי שריפות. פשרה היא ההבדל התהומי שבין עיקרון ומעשה; אך למרבה הפלא, אין אומרים שאם הבדל זה הוא בלתי נמנע, הרי שהעקרונות בבירור פגומים הם, שכן אין הם הולמים את המציאות. אם יבקש מי מכם לחלוב מפרה רזה מאה ליטרים של חלב, ויכריז לבסוף כי לעת עתה הוא מסתפק באותם שלושה ליטרים שהצליח לחלוב ממנה, הרי זו פשרה פוליטית. אם ברצונכם להיפטר מן הפשרה, אִמדו ראשית את מצבה של הפרה והפשילו שרוולים בידיעה ברורה כי יותר משלושה ליטרים לא יהיו כאן. פשרה פוליטית היא צלה של הדמגוגיה הפוליטית; היא חושפת את גודל הפער שבין ההבטחות לבוחר ובין תנאי המציאות. פשרה אינה מחלתם של הפוליטיקאים המתפשרים, אלא של התוכניות הבלתי מתפשרות. פוליטיקת הפשרות אולי זהירה היא; אך אין היא מדויקת. היא כמו חנות שמתמקחים בה. זוהי תוכנית בלתי מפוכחת; זהו חוסר-ביטחון במעשיך.